יום רביעי, מרץ 5, 2025 | ה׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלחנן שפייזר

עורך אחראי בהוצאת סלע מאיר ופרשן לענייני ארה"ב

אימה במהדורת החדשות: האחריות במאבק בקורונה עוברת לציבור

כל כך הרבה מלל, כל כך הרבה זמן שידור, כל כך הרבה גרפים מושקעים, הכול הוקרב על מזבח החרדה הציבורית

הלם, זעם, זעזוע, השתאות, כעס, צער, בלבול – אלה רק חלק מהתיאורים בהם ניתן להשתמש לסיקור התוכנית הממשלתית להתמודדות עם גל האומיקרון אמש (ד') במהדורת החדשות המרכזית של כאן 11. במהלך 20 הדקות הראשונות של השידור, שלוש מילים קטנות הופיעו שוב ושוב, דקה אחרי דקה, כתבה אחרי כתבה, פרשנות אחרי פרשנות. שלוש מילים שכנראה מעוררות יותר אימה בישראלי הממוצע מאשר "הקופות באיקאה-סייל", או "אורן חזן חוזר". שלוש מילים קטנטנות שזעקו מהמסך, פושטות את זרועותיהן אל הצופה ומטלטלות אותו בהיסטריה: "האחריות עוברת לציבור".

המהדורה נפתחה עם דיווח על שיא שלילי חדש במספר המאומתים ליממה. ומה עושה הממשלה בזמן הזה? מעבירה את האחריות לציבור, כמובן. משם עברנו לדיווח על חשש שבדיקת האנטיגן לא יעילה – 35 אחוז מהבדיקות השליליות הן בעצם חיוביות. אכן, מטריד מאוד – ובכל זאת מתכננים להעביר את האחריות לציבור!

מה הכוונה מעבירים את האחריות לציבור? הממשלה הכריזה אתמול על שינויים במדיניות הקורונה לפיהם יתבקשו אזרחים מחוסנים שנחשפו למאומתים או לחושדים שנדבקו לבצע בדיקות קורונה ביתיות ולא לצאת ולעשות בדיקות PCR. זאת, בשל מספר הנדבקים החדשים המטורף שיש כאן, שלפי כל אינדיקציה רק יהפכו למטורפות יותר בשבועות הקרובים. ומה משתמע מהעובדה שישראלים שנדבקו כבר לא יחויבו בבידוד ובבדיקות רשמיות אלא יוכלו להשתמש בערכות ביתיות? נכון מאוד: האחריות. עוברת .לציבור.

עכשיו, צריך לומר שמבחינת מסרים ותקשורת עם הציבור, ההתנהלות של הממשלה בגל החמישי מחפירה. מסרים מנוגדים, מדיניות מעורפלת (בטח במערכת החינוך), חוסר החלטיות, עודף החלטיות, ועוד. כך לא מתנהלים במשבר חירום, ולצערנו קשה להאמין שהפן הזה ישתפר בקרוב, אם בכלל.

אבל מבחינה מעשית, המדיניות הממשלתית לא כל כך שונה, בטח לא באופן דרמטי, מאשר של מדינות רבות אחרות שמתמודדות בימים אלו עם מתקפה דומה או חמורה עוד יותר של האומיקרון. למרות ההסתייגויות הקבועות בכל דיווח, נראה שאכן אין מה להשוות בין זן העונה לקודמיו. ירידת הדורות עשתה את שלה, ונראה שהמוטציות החדשות בקושי מצליחות לדגדג לחולים את הריאות, בטח שלא להסתער עליהן כמו תלמיד מכינת דתי ביום גיבוש סיירות. את זה ניתן לראות בבירור (וכפי שציין מומחה שקול שבדיוק עשר שניות מהריאיון איתו שודרו בין קטעי הפאניקה) מנתוני התחלואה הקשה והתמותה. במקביל, העובדה שהנגיף כל כך מדבק פירושה שפשוט אין סיכוי לבדוק את כולם כפי שנעשה עד היום.

האם זה אומר שהמדיניות החדשה מושלמת? כלל וכלל לא. על פי מומחים רבים נראה שיש הרבה מה לעשות כדי לשפר אותה ולהציל אותנו. אבל הכתבים והפרשנים בכאן (ולא רק בכאן, כמובן), שעשו כל מאמץ לחורר את הנהלים האלה, לא באמת הביאו נקודת מבט אחרת. באולפן אף אחד לא חשב לקיים דיון באפשרויות שעומדות מול ישראל שעה שהאומיקרון מתפשט בכל מקום. כל כך הרבה מלל, כל כך הרבה זמן שידור, כל כך הרבה גרפים מושקעים, הכול הוקרב על מזבח החרדה הציבורית.

"אין אבא ואמא שיגידו לנו מה לעשות יותר", היה המסר החרדתי לאורך הדיווח. "ואין בדיקות. והבדיקות שכן נמצאות לא אמינות – אבל גם יקרות מדי. הן צריכות להיות בפיקוח. או בחינם. או להישפך על ישראלים ממסוקים". אבל בעצם, מה זה משנה, האומיקרון כאן וכולנו כנראה הולכים למות בכל מקרה – כי האחריות עוברת לציבור.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.