החודש מלאו חמש שנים לתוכנית "חיסכון לכל ילד", שהשיק משרד האוצר. במסגרת התוכנית, הפועלת באמצעות הביטוח הלאומי, המדינה מפקידה מדי חודש 50 שקל לכל ילד בישראל בקופת גמל או בתוכנית חיסכון בבנק, לפי בחירת ההורים. רוב ההורים ניצלו את האפשרות להוסיף עוד 50 שקל בחודש, מתוך רצון להכפיל את החיסכון העתידי. סך ההפקדות הללו מגיע לשלושה מיליארד שקל בשנה, ואם נוסיף את הרווחים במסלולי החיסכון השונים – עד כה צברו הילדים כ־20 מיליארד שקל.
חמש שנים נחשבות פרק זמן לא ארוך במונחים של השקעות, ובכל זאת ניתן ללמוד לא מעט מהתשואות שהניבו המסלולים השונים בתקופה זו. כזכור, החסכונות לילדים בקופות הגמל מתחלקים לשלושה סוגים: בעלי סיכון נמוך, בינוני וגבוה.
בחינת התשואות מאז שהחיסכון יצא לדרך, בינואר 2017, מעלה כי המסלולים בקופות הגמל בעלות הסיכון הגבוה, שאחוז המניות בהם גדול, הניבו לילדים בממוצע תשואה גבוהה במיוחד, שנעה סביב 60־70 אחוזים. השיאנית בקרב הקופות הללו אף הניבה תשואה המתקרבת ל־100 אחוזים. לעומתם, המסלולים בקופות הגמל בעלי הסיכון המועט הניבו תשואה ממוצעת שנעה סביב 20%. מי שבחר להפקיד את כספי החיסכון של הילד בתוכנית סולידית בבנק, השיג בכל התקופה הזו תשואה של עד כ־9% במסלולים צמודי מדד או פריים, ועד כ־16% במסלול בריבית קבועה.
התמונה בהירה למדי: מי שהפקיד את כספי החיסכון בסיכון מוגבר, אבל עם פוטנציאל גבוה יותר לתשואה עודפת – פעל נכון. שוק ההון הוא תנודתי ומסוכן, אבל לאורך זמן הוא מניב תשואה עודפת על המסלולים הסולידיים, והנתונים מדברים בעד עצמם. נכון, בשנה האחרונה שוק המניות עלה באופן דרמטי וחריג, אבל בשנה שעברה חווינו גם נפילה דרמטית. בוודאי כאשר מדובר בילדים קטנים שיש להם עוד 15־18 שנים עד לשחרור הכספים, גם אם החיסכון יחווה נפילות נוספות – וכאלה עוד יהיו, אם לשפוט לפי העבר – עד גיל 18־20 העליות יגברו עליהן, כך שהסיכוי גובר כנראה על הסיכון.
במילים אחרות, מי ששם את הכסף של ילדיו הקטנים בחיסכון בבנק או בקופת גמל בסיכון מועט – עשה טעות. על התובנה הזו כתבנו כבר מזמן, ובעיקר על הבעייתיות בכך שמאות אלפי חסכונות מנותבים באופן אוטומטי למסלולים הללו, שמניבים תשואה נמוכה יותר.
מתברר שהתובנה הזו חלחלה אל קובעי המדיניות, ושינוי חקיקה שמתבשל כעת עשוי לתקן את העיוות. על פי הנוהל הקיים היום, בתוך שישה חודשים מיום הלידה ניתן לבחור היכן ינוהל החיסכון של הילד. אם לא תבחרו, כספי החיסכון ינוהלו בקופת הגמל או בבנק שבחרתם לילד שנולד לפניו. אם לא ביצעתם בחירה לילד שנולד לפניו, או אם מדובר בילד הראשון במשפחה, כספי החיסכון יופקדו בקופת גמל להשקעה במסלול סיכון מועט, כברירת מחדל.
הצעת חוק שקיבלה ממש לאחרונה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה, קובעת כי הגדרות ברירת המחדל ישתנו. ככל שההורים לא בחרו באופן אקטיבי מקום לניהול החיסכון בתוך חצי שנה מהולדת הילד, הכספים המופקדים בתוכנית יושקעו במסלול עם חשיפה מוגברת למניות (סיכון מוגבר). החל מגיל 15 יועבר המסלול באופן אוטומטי למסלול בסיכון מועט (הרעיון הוא הפחתת הסיכון לקראת משיכת הכספים, מתוך הנחה שהם אכן יימשכו בגיל 18).
ההצעה, שהגישו חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל ממפלגת ש"ס שבאופוזיציה, קובעת גם כי החיסכון לילדים ינוהל רק בקופות גמל להשקעה, ולא כפי שנהוג כיום שחלק מהחשבונות מנוהלים בפיקדונות בבנקים. בעקבות ההצעה הודיעה הממשלה כי היא תגיש הצעת חוק ממשלתית בנושא, שתתייחס לסוגיות שעלו בהצעת החוק הפרטית וגם לנושאים אחרים.
בהנחה שאכן תתגבש חקיקה בנושא, שאלה מעניינת היא אם יינתן מענה להורים רבים שכבר הפקידו את כספי החיסכון בבנק, בין אם מתוך בחירה ובין אם במסגרת ברירת מחדל, וגילו שהאפשרות לעבור לקופת גמל חסומה לפניהם. לא כל ההורים מודעים לכך שעל פי הנוהל הקיים היום, הבחירה היכן לחסוך היא סוג של "חתונה קתולית" ולא ניתן לעבור בין חיסכון בבנק לקופת גמל או להפך (בתוך קופות הגמל ניתן לעבור בין חברות ומסלולים שונים). כרגע, בשלבים הראשוניים של החקיקה, לא ניתן לכך מענה.
חינם עם כוכבית
הגופים הפיננסיים בישראל לא עושים שום דבר בחינם. תמורת ניהול כספי החוסכים בקופות הגמל נגבים דמי ניהול, שנוגסים ביתרת החיסכון. המדינה מודעת לכך, ולכן עם יציאתה לדרך של תוכנית חיסכון לכל ילד, היא הקפידה להבהיר כי היא זו שתשלם עבור דמי הניהול ותפטור מכך את ההורים.
אלא שהאמירה הזו, שנכללת באינספור פרסומים ומדריכים בנושא, לא מדויקת. המדינה לא שיקרה, היא אכן משלמת את דמי הניהול, אבל זה לא הסכום היחיד שנגבה עבור ניהול ההשקעות של הילדים. מלבד דמי הניהול מסך החיסכון שנצבר, מנהלי קופות הגמל נוהגים לגבות מהחיסכון דמי ניהול עבור "הוצאות ישירות". מדובר בסכומים שמועברים לגורמים אחרים, כמו למשל הוצאות למתווכים בביצוע עסקאות נדל"ן ועסקאות אשראי, או הוצאות ניהול השקעות בידי קרנות השקעה חיצוניות שמנהלי החסכונות "שוכרים את שירותיהן" כדי שינהלו חלק מהכספים.
"ההוצאות הישירות" הללו עלולות להגיע לשיעור לא מבוטל של עד 0.25% בשנה מהכספים בחיסכון. ניקח לדוגמה את קופת הגמל חיסכון לכל ילד "בסיכון מוגבר" של אלטשולר שחם, שבה מנוהלים יותר מ־3.5 מיליארד שקל. בשנת 2020 הקופה הזו גבתה דמי ניהול "רשמיים" (שאותם כאמור המדינה משלמת) בשיעור של 0.23% מהחיסכון. עם זאת, בעבור אותה תקופה נגבו גם "הוצאות ניהול השקעות" בשיעור של 0.18%, סכום של מיליוני שקלים שנלקחו מחסכונות הילדים.
סוגיית "ההוצאות הישירות" המקוממת אינה ייחודית לקופות הגמל של חיסכון לכל ילד. היא קיימת בכל קופות הגמל והחסכונות הפנסיוניים, וכבר כתבתי על כך בעבר. ואומנם, ייתכן שגם בנקודה הזו נזכה לבשורה חיובית בעתיד הקרוב. רשות שוק ההון הודיעה לאחרונה כי היא בוחנת את הנושא לעומק, וייתכן כי במסגרת שינוי ההוראות בעוד מספר חודשים, מנהלי החסכונות יציעו מסלולים "נטולי הוצאות ישירות". יש לקוות כי גם המחוקקים יירתמו לקדם מהלך שכזה, ובעיקר – יוודאו שלא יפסח גם על חסכונות הילדים.
