כאוס כמו שהיה אתמול במליאת הכנסת בעת העברת חוק החשמל לא היה כבר הרבה זמן ויש שיגידו לא היה בכלל. את מרבית תשומת הלב תפסה התנהלותו של ראש הממשלה נפתלי בנט, שבניגוד להתנהגותו השגרתית שלא להשיב למתקפות האופוזיציה במליאה תוך שהוא מישיר אליהם מבט נוקב, הוא התבטא נגדם כמו שלא שמענו מעולם.
במהלך הדיון החליט בנט שלא לשתוק יותר ויצא משלוותו. בתחילה קם ממקומו להתעמת עם חברי הליכוד, שצעקו לו ולח"כ ניר אורבך "בוגד", ו"בוז", לאחר שהצביעו נגד ההסתייגות להסדרת חשמל להתיישבות הצערה. בנט קרא לעברו של נתניהו על תמיכתו בהתנתקות ולאחר מכן צייץ אמירה חריפה וקיצונית נגד חברי האופוזיציה. "חבורת בריונים, אני לא מפחד מכם, ולא אתן לכם לשרוף את המדינה". ולסיום אמר לח"כ אורית סטרוק שפנתה עליו "עופי לי מהעיניים".
הלחצים שעל בנט מובנים, תפקיד ראש הממשלה נושא בחובו מעמסה כבדה ואחריות ענק להתנהלות השוטפת של המדינה, לצד הכרעות מדיניות וביטחוניות לא פשוטות, אליהן הצטרפו לאחרונה גם החלטות בריאותיות. זו עבודה לכל אורך היום והלילה, לרוב תחת ביקורת נרחבת ונוקבת. אך נראה כי בנט הידוע בדרך כלל באישיותו המאופקת והאחראית, התרגז מעבר למצופה נוכח מתקפות האופוזיציה. מה גרם לו להתנהג כך? הנה כמה אופציות.
לחץ מבית
גם אם לא מסכימים עם עמדותיהם או מעשיהם, לא קל להיות היום חבר כנסת מימינה. בניגוד לשותפתם האידאולוגית תקווה חדשה, הם חוטפים את מרבית האש שמכוונת בעיקר לאנשי הציונות הדתית הקלאסית שבהם. סופגים קריאות גנאי, הקנטות ברשתות ולמכשירים הניידים, נתקלים בהפגנות מתחת לבית ונעדרים מאירועים המוניים, בעיקר מגזריים.
כל זאת הביא אותם במהלך ישיבת הסיעה ובשיחות עם בנט, להלין על כך. בעוד הם מקבלים את חיצי הביקורת במליאה ומהציבור, השרים כמעט ולא פוגשים זאת או שמתעלמים מכך. בשביל לצדד באנשיו, ולתת להם גב, קם בנט ממקומו וביקש להשיב אש.
לחץ מהממשלה
ההרכב של הקואליציה לא מקל על השותפים. כל אחד מושך למימוש רצונותיו והפניות נערמות על שולחנו של ראש הממשלה, והוא צריך לנתב בין הכוחות המנוגדים. שרי הממשלה פועלים לא פעם מטעם עצמם ומנהלים את משרדיהם בצורה עצמאית, גם כשזה בניגוד לעמדתו. גם העובדה שיש לו שישה מנדטים בלבד לא מסייעת לסיטואציה.
עם זאת, הרצון של כלל הצדדים להמשיך ולשרוד בכל מחיר ולהשלים את ימיה של הממשלה יכולה להיות הנחמה מבחינתו, הוא רק זה שיהיה צריך לעבור בין הטיפות, לפחות עד חילופי הרוטציה בעוד כשנה וחצי.
לחץ מהציבור שמופעל ע"י האופוזיציה
הפרת ההבטחות לבוחרים, השותפות עם רע"מ, חוסר הסימטריה בין הצבעות בהן נעדרו או התנגדו ח"כים משמאל לעומת נוכחות של ח"כים מימין בדברים שחשובים להם, מעלים תחושות אכזבה קשות מנבחרי ימינה, אצל חלק מציבור מצביעיהם. הם מגיבים ברשתות, שולחים הודעות ומקבלים גיבוי מחברי באופוזיציה שמנצלים את המצב כדי ליצור תסיסה ציבורית נגדם.
ואם נשים את הפוליטיקה בצד, ברקע התפשטותו המהירה של זן האומיקרון מהדהד הלחץ של האזרחים בישראל מאיבוד שליטה בכל הקשור למאבק בנגיף, חשש מהלא נודע ומאופן קבלת ההחלטות של הממשלה, כשהאחריות העליונה היא של ראש הממשלה הלחץ פועל שבעתיים.
