ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, 2016, השתתף שר החינוך נפתלי בנט בטקס במכון משואה שבתל־יצחק. שום אמירה יוצאת דופן לא הייתה צפויה להיאמר שם, אבל דווקא נציג צה"ל הבכיר, סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, בחר להפתיע. הוא עלה על הבמה והשמיע את נאום "זיהוי התהליכים" שלו, נאום שקרי ואינפנטילי אך מעצב מציאות.
בנט נרעש. בו בערב התקשר למכרים אחדים כדי לשתף אותם בזעזוע שלו, וכמובן גינה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את גולן – אומנם בעדינות יחסית – והצהיר שאמירה כזאת "גורמת לזילות השואה". לעומתם, שר הביטחון משה יעלון הצהיר ש"תפקידו של כל מפקד בצה"ל, בוודאי מפקד בכיר, אינו מסתכם רק בהובלת חיילים וחיילות לקרב, אלא גם מחייב אותו להתוות להם דרך וערכים בעזרת מצפן ומצפון".
דברי יעלון גררו עימות עם נתניהו, וזה הסתיים בתוך זמן קצר בהדחת יעלון לטובת אביגדור ליברמן. יעלון הפגוע לא שכח ולא סלח. לימים היה גורם חשוב בהקמת מפלגת הרמטכ"לים כחול־לבן, ששימשה נדבך מרכזי בגלי הבחירות שפקדו את ישראל בין 2019 ל־2021 והובילו להדחת נתניהו עצמו.
בנט, שהתיישב על כסאו של נתניהו, הוקיע אתמול גם את דברי הבלע החדשים של גולן. זה היה גינוי מהיר, מדויק ונחרץ, שכלל תזכורת מדברי שמעון המכבי על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל – "לא ארץ נוכרייה לקחנו". אלא שכמו בעבר, גולן שוב חסין מפני פגיעה. ב־2016 גונן עליו שר הביטחון, הפעם חוק ממשלת החילופים. ראש הממשלה מנוע מלפטר סגן שר שאינו שייך לגוש שלו.
וכך, ימשיך לכהן בקואליציה אדם שמגדיר את המתנחלים בשפה שהנאצים הגדירו בה את היהודים, ושקרוב לוודאי גם חושב עליהם במונחים דומים. הצהרתו אתמול הייתה חוליה נוספת בתיאוריה שהוא מפמפם מאז לבש מדים: הנוכחות היהודית ביו"ש היא סוג של נאציזם. ב־2016 התייחס גולן בעקיפין ללוחם הפזיז מחברון אלאור אזריה, ואתמול – ליהודים שנאחזים באדמת חומש.
אפילו חבריו לשמאל הסתייגו מדבריו, אך בנשימה אחת הבהירו שהם עומדים על דרישתם לסילוק היהודים בחומש. לכן מותר לחשוד שהמניע המרכזי לגינוי הוא חששם ששר הביטחון בני גנץ יהסס כעת לעקור את הישיבה שם, כדי להיבדל מפיגוע השנאה המילולי של גולן, לא בדיוק סלידתם מהתוכן. רק אתמול נדפס בעמוד הראשון של "הארץ" תיאור פרשני של תושבת חברון אורית סטרוק כמי שהתקרבה (שלשום) בכנסת לראש הממשלה "וריססה אותו במיליארדי אירוסולים מסוכנים". זהו תיאור נגיפי של בני אדם שמזכיר תהליכים טרמינולוגיים מהמאה שעברה.
אם יתברר בימים הקרובים שגנץ בכל זאת מתעקש לעקור, בנט יצטרך לצוות עליו לעצור, ולו במחיר חיכוך פוליטי שיסכן את עצם קיום הקואליציה. הסכמה של ראש הממשלה לפינוי חומש, ואפילו הסכמה מאונס, תהיה פרס לגולן, וכמובן לשונאי ישראל שרצחו את יהודה דימנטמן ז"ל מפני שחשבו עליו במונחים דומים לאלה של גולן. הם לא תתי־אדם, הם רק רוצים שלא נהיה פה. אם לא ארץ נוכריה לקחנו, אין סיבה לתת להם את חומש. חובה להשאיר ולהכשיר אותה.
