לפני כמה ימים אמא שלי ניגשה אליי והציעה לי – "אולי תכתבי על כיתת התקשורת שלך?".
הסתכלתי עליה, מבולבלת – "למה את מתכוונת?". למרות שזה חלק עצום מהחיים שלי, מעולם לא באמת עלתה לי המחשבה לכתוב על זה. מה כבר יש לי לומר למעט העובדה שהכיתה איכשהו עוזרת לי להישאר עם ראש על הכתפיים. "את יודעת. המון אנשים מתבלבלים בין כיתת תקשורת לכיתה מקדמת", היא ענתה, "את יכולה להסביר להם את ההבדל".
למען האמת, אני לא יודעת הרבה על כיתה מקדמת – מה הם עושים או אפילו מה המטרה שלהם. כל מה שאני יודעת, זה שהכיתה עוזרת לתלמידים עם קשיי למידה, ואולי אפילו זה לא נחשב לתיאור מדויק. כיתת תקשורת, לעומת זאת, אני מכירה מקרוב. המטרה שלה היא לתת את הכלים ללמוד, לתקשר ולהסתדר בחברה המורכבת. כיתת התקשורת עוזרת לי בנושאים שאני מתקשה בהם ובנושאים שקל לי היא מאפשרת לי לטוס קדימה עם החומר.
יש כמה סוגים של כיתות תקשורת. החשובים מבניהם הם – כיתה משלבת וכיתה לא משלבת.
אני נמצאת בכיתה משלבת שזה אומר שיש לי את הכיתה הרגילה, אבל שלא כמו התלמיד הממוצע, אני נמצאת בעוד כיתה – כיתת התקשורת. עקרונית כיתת תקשורת היא כיתה קטנה שאצלה נמצאים בעיקר ילדים עם קשיים קוגניטיביים כאלה אחרים. לכיתה יש צוות גדול באופן יחסי והם עוזרים לתלמידים במגוון דברים: לימודים, קשיים חברתיים, התאמות ועוד. הרעיון הוא לנסות להתאים או לתווך כמה שיותר בין התלמיד או התלמידה לבין המסגרת הלימודית.
בהפסקות בין שיעורים, כשהרעש והרחש מסביב גורמים לי לתחושת מחנק אני פשוט הולכת לכיתת תקשורת. זו פינת השקט שלי. יש שם ספות, ספרים, מחשבים. זה ממש כמו חדר בבית. טוב, חוץ מהעובדה שעדיין יש שם מורים…
זהו רק קצה הקרחון למשמעות של כיתת התקשורת עבורי. אני אתן עוד דוגמא שקשורה לעובדה שאני לא לומדת בכיתה רגילה. הסיבה היא – שעם הפרעת הקשב וריכוז שלי, הרגישות שלי לריחות והמבטים שאני תמיד מרגישה שנועצים בי – קשה לי ללמוד בכיתה רגילה. יש רק שיעור אחד שאליו אני נכנסת כמו כל תלמיד אחר וזה שיעור ביולוגיה. זה השיעור האהוב עליי בבית ספר. הוא כל כך מרתק והמורה שלי היא בין המורות הכי טובות שאי פעם יצא לי להכיר.
אני לא חושבת שצריך להסס לשלוח ילדים לכיתת תקשורת. זה לא קיים בשביל "לתקן" את הילד שלך או מה שזה לא יהיה. למעשה, כיתת התקשורת מאפשרת לי לעשות דברים בדרך שלי בצורה הכי משמעותית שאפשר. אני לא אגזים אם אומר שזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים.