1. קשה להפריז בגודל ההישג האישי של בנימין נתניהו עם נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין. אחרי שמונה שנים במדבר האובמאי, כמעט קול בודד שנחשב מוזר במקרה הטוב ומחרחר מלחמה במקרה הרע, הממשל האמריקני מבצע פניית פרסה ומיישר קו עם ראש ממשלת ישראל. זהו לא אימוץ חלקי, לא בערך, לא כמו. מאה אחוז נתניהו. מאה אחוז ניצחון.
2. קשה להפריז בהישג של מדינת ישראל. שוב הוכחה הברית ההיסטורית בין המעצמה החזקה בעולם למוצב הדמוקרטי הקדמי היחיד במזרח התיכון. בלי נפט שאפשר להתעשר ממנו, עם אינטרסים אמיתיים ומושרשים היטב במסורת הפוליטית בארה"ב, הנשיא טראמפ התייצב באופן הכי חד שאפשר עם מדינת היהודים. שני דברים הבטיח הנשיא לעם היושב בציון, ואת שניהם הוא ממלא עד תום – העברת השגרירות לירושלים והגנה מפני הסכם הגרעין שחתם קודמו.
3. אלו ימים מתוחים, וימשיכו להיות. אבל ממשלת ישראל החליטה ככל הנראה שאם התנגשות צבאית עם איראן סופה לבוא, עדיף שהדבר יקרה כמה שיותר מהר. זו אכן נסיגה ממה שכל הזמן הבטיחו לנו כשהיינו ילדים – שמדינת ישראל תעשה הכול כדי למנוע מלחמה – אבל כאסטרטגיה לטווח ארוך היא נכונה ומחויבת המציאות.
4. מאחורי כתפו של טראמפ עמדו אתמול עשרות מיליוני אמריקנים טובים ונבונים, אוונגליסטים נוצרים שמאמינים בכל ליבם כי עם ישראל צריך לחיות בארץ ישראל בשלווה ובשגשוג, וכי כל איום עליו הוא איום על אורח חייהם באורגון, אלבמה, פלורידה ובכל רחבי ארצות הברית. עלינו לדעת זאת, ולהכיר להם תודה.
הישראלי הממוצע מגיע לניו-יורק וללוס-אנג'לס ולא פוגש באנשים הללו, אבל אלה גם במידה רבה מי שהביאו לטראמפ את הניצחון בבחירות. אולי מופרז לקרוא להם "אמריקה האמיתית", אבל בטח שיהיה מופרך לקרוא כך לדמוקרטים-הליברלים באזורי החוף, שתמכו ועודדו את החתימה על הסכם הגרעין הגרוע והמופקר.
5. נאומו של טראמפ נכתב בקפידה. מצד אחד, תמיכתה של איראן בחמאס הוזכרה לפני תמיכתה בארגוני טרור בינלאומיים ששמים על הכוונת שלהם אמריקנים, כלומר רמז ברור לתמיכתו בישראל. מצד שני, נימוקיו היו אמריקנים-פנימיים: איראן תוקפת את ארה"ב בממדים שונים, חוטפת חיילים ועוד. המסר ברור – אני נמצא כאן קודם כל בכדי להגן עליכם, אזרחי ארה"ב, ורק אחר כך על בני בריתנו. זוהי אינה רק טקטיקה. בעוד חצי שנה יתקיימו בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס ולשליש סנאט, וגם הנאום אמש היה חלק ממערכת הבחירות – כמו כל דבר שקורה באמריקה.
