בג"ץ מתחיל לכרסם ביכולת של צה"ל לקבל היתר להריסת בתים. זה מתחיל עכשיו בשופט במיעוט שאינו מרוצה מהריסת בית מחבל וימשיך בדרישה לדיונים בהרכב מורחב ולכתיבת פסקי דין שיציבו סימן שאלה מעל חוקיות הפעולה הזו.
נראה שמטרת העתירות נגד הריסת בתי מחבלים היא לעייף את המערכת, לא ברור כעת מי יותר התעייף מהתהליך, הפרקליטות הצבאית או שופטי בג"ץ שרואים את העתירות הללו חוזרות ונשנות. די לקרוא את פתח דבריו של כבוד השופט השופט א' שטיין בפסיקתו היום (ד') בנוגע להריסת בית המחבל שרצח את אליהו קיי כדי להבין זאת, "פעם נוספת אנו נאלצים לשוב ולדון בהחלטה על הריסת ביתו של מפגע לאומני אחוז שנאה נגד יהודים ומדינתם, אשר ביצע פיגוע טרור רצחני, ובו, לדאבון לבנו, קיפח את חייו אליהו קיי ז"ל", דרך הניסוח אפשר להבין כמה מצערת אותו העובדה שההליך הזה – שעסק בעבר בשאלה העקרונית מה ההשפעה של ההריסה על הטרור, הפך לאוטומטי מצד העותרים.
מי שעומד מאחורי אותן עתירות הוא ארגון השמאל הרדיקלי "המוקד להגנת הפרט", מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר. החלק אולי המעניין בעתירה נוגע למניע של אותו ארגון. על פי העתירה, לא הגנה על פלסטינים חפים משפע עומדת לנגד עיניהם, מתברר שליבת העתירה בכלל נוגעת בשמירה על מפקד פיקוד העורף ובכירים ישראלים מפני דין בינלאומי. וכך כותב השופט שטיין "סעדים אלו מבוקשים, כדברי העותרים, לאור התמורות המתחוללות לאחרונה בזירה הבינלאומית, וההיתכנות ההולכת וגוברת כי קובעי המדיניות שבנדון ומיישמיה ייחשפו במוקדם או במאוחר לאחריות פלילית אישית".
עם כל הכבוד לרצון לשמור על גבו של האלוף גורדין, שכלפיו מופנית העתירה, ברור שזה רק תירוץ דרכו מבקשים העותרים לבחון מחדש את חוקיותה של תקנה 119. או במילים אחרות, מטרת העתירה להוציא מחוץ לחוק את השימוש הביטחוני בהריסת בתי מחבלים.
עד לא מזמן העתירות הללו היו נדחות באופן אוטומטי. אבל אז העותרים למדו למצוא את הפרטים הקטנים שהקשו על צה"ל להוציא את צו ההריסה אל הפועל. זה החל בעתירות להריסה חלקית של הבית – אליהם בית המשפט נעתר. כיוון שצה"ל הפסיד בבית המשפט שוב ושוב, היום מראש הם מוציאים צו מצומצם. כך שכיום בדרך כלל הורסים רק חדר מתוך דירה ומשאירים קורת גג לשאר בני המשפחה, שלא היו חלק מהפיגוע הרצחני.
אולם גם כנגד הצווים המצומצמים המוקד עותר. העתירה גורמת לכך שנוצר פער גדול בין הזמן בו אירע הפיגוע להריסת בית המחבל, מה שהופך את איום ההריסה להיות הרבה פחות אפקטיבי ביצירת התרעה. הינה דוגמא חיה, אליהו קיי ז"ל נרצח ה-21 בנובמבר 2021. המחבל פאדי אבו שחידם נורה למוות במקום. מאז עברו חודשיים בדיוק והבית עדיין לא נהרס. רק היום ניתן פסק הדין שצמצם את ההריסה רק לחלק בו התגורר המחבל.
ישבתי מול לא מעט קציני צבא בעוטף ירושלים, בחטיבות המרחביות ובפיקוד המרכז. כולם נשאלו האם יש הריסת בתים מרתיעה, וכולם ענו שבאופן חד משמעי – כן. לא רק על פי אותם קצינים, יש לא מעט הורים פלסטינים שחששו על ביתם והלשינו על כוונת הילדים שלהם לצה"ל כדי שיבואו להזהיר את הבן.
קצין אחד סיפר לי "הייתה התרעה על מחבל שחושב על פיגוע. בדקנו את זה מודיעינית וראינו באמת בפייסבוק שלו כמה פוסטים מדאיגים. יצאנו בלילה לכפר שהוא גר בו, הנוהל הרגיל, נכנסים עם רכז שב"כ ואוספים את בני המשפחה. מתנהל שם שיח מאוד מכובד, אפילו לא עצרנו אותו באותו לילה, הוא קיבל הזהרה, הרכז הראה לאבא מה הבן כותב בפייסבוק ואמר לו, הבן שלך יביא עליך את חורבן הבית. האבא נתן מילה שהבן לא יעשה כלום" מספר לי הקצין. "כמה ימים אחרי האבא מתקשר לרכז שב"כ ואומר לו שהבן שוב יוצא עם חבורה של כמה מבני גילו ומדבר על פיגועים והוא מתחנן שיעצרו אותו לפני שיהיה מאוחר. למה? כי האבא ידע בדיוק מה המשמעות של בן מחבל" סיפר הקצין. לדבריו אין ספק שיש התרעה בשטח להריסת בתים.
וכך כותב השופט ג'ורג קרא גם הוא חלק מהרכב השופטים בהכרעה היום "לאחר עיון בחוות דעתו של חברי, השופט א' שטיין, אין בידי להצטרף לעמדתו כי יש לדחות את העתירה. לדעתי, הפעלת סמכות המפקד הצבאי להריסת בתים מכוח תקנה 119, מעוררת קשיים בתחומי המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי, שלא זכו לליבון ולדיון מעמיק בפסיקתו של בית משפט זה" כותב השופט קרא. "יש מקום לעיין שוב בשאלות אלה, בהרכב מורחב של שופטים".
זו לא הפעם הראשונה שהשופט קרא חושב שלא צריך למהר ולחתום על עתירות של הריסת בתים. בעבר הוא כתב את אותם הדברים בעתירה דומה בדצמבר 2018 ובעתירה נוספת באוקטובר 2019 "מעמדתי זו לא שיניתי גם הפעם". הוא מחדד. כלומר השופט קרא לא צריך בכלל עתירה, עמדתו כבר ידועה וברורה והיא נכתבת כאמור על פסיקות עבר באופן אוטומטי. ידע כל פרקליט המגיע להיכל הצדק לדון בעתירה על הריסת בית מחבל ובהרכב מולו השופט קרא שהוא מתחיל את התהליך במינוס 1.
במקרה הזה העתירה נדחתה, אבל השיח בבית המשפט, שמשתקף מפרוטוקול ההחלטה, מעלה כי ההליך הולך ונשחק. בג"ץ מתקרב לרגע בו יינתן פסק שיגרור את ביטול הפעולה של הריסת בתי מחבלים.
