המחאות על הסדר הטיעון של נתניהו רק מוכיחות כמה הוא נחוץ

לא לחינם הלך נתניהו אצל ברק כאשר ביקש לשכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון. ראש האופוזיציה הבין היטב שהיועמ"ש זקוק להכשר מוסרי בקהילה המשפטית כדי להיענות להצעה כה דרמטית. בישראל, גם של שנת 2022, יש רק "כבודו" אחד שבחלוף 16 שנים לפרישתו מהכס עדיין זוכה למעמד של אוֹרקל.

משפט נתניהו הפך מזמן לאפוס היסטורי רווי מטענים, השלכות ויצרים. נשיא בית המשפט העליון המיתולוגי הוא היחיד שיכול להנחית את טיל השיגור הלווייני הזה גם אחרי שהמנועים נפתחו לכוח מלא, הדלק הסילוני בוער בעוצמה אדירה והגוף אדיר הממדים התנתק מבסיסו.

ברק, גאון פוליטי לא פחות ממשפטי, גבה תשלום מלא במזומן על המחווה החריגה. הוא ניצל את ההזדמנות להעניק לנתניהו חיבוק דוב מביך במיוחד: "לא יכולתי להישאר אדיש", הצהיר מצביא המהפכה החוקתית. "נתניהו היה מגדולי המגינים על מערכת המשפט. צריך להפסיק את הקרע בעם". ברק, עקבי לשיטתו שניצחון הנרטיב חשוב יותר מהכרעה מעשית קונקרטית, ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לצרוב בתודעה את הכניעה המנטלית של מנהיג הליכוד. גם בשנות התשעים היה חשוב לו לדברר את המהפכה ולא לקדם אותה בשקט, מה שהפך אותו ל"מרן" של השמאל ולאנטיוכוס של הימין.

חברי המפלגות מבוססות המותג "ביבי" חוו משבר רגשי קשה השבוע. כוהני מסדר "רק לא ביבי" יצאו מגדרם בפשקווילים נגד מרן שליט"א, וטענו בלהט שתעודת הכשר שניתנה ממומר גרועה מטרפה גמורה: "שערורייה. זו התנהלות של אדמו"ר וההצדקה הטובה ביותר שניתנה עד כה לתיאוריית הדיפ־סטייט", "שופט לשעבר, מאכער בהווה", "הסלחנות כלפי ברק נגועה בגילנות", זעקו כותרות ב"הארץ".

אפשר להבין אותם. אחרי שנים של הפגנות וזעקות, הלמות תופים וגרונות ניחרים, סוף סוף זכו אנשי קריים־מיניסטר לראות את גלגלי השיניים של המכונה המשפטית הענקית נעים בחריקה, נועלים אט אט את הנאשם מספר אחת. עכשיו, לאסונם, ההודיני הזה חומק להם בקסם ששלף מכובע שהם לא ראו, רגע לפני הניצחון המתוק והנקמה החמוצה. מה יותר "לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ" מזה?

חברי מפלגת "רק ביבי" נבוכו אף הם. קודם מהמראה שהציב מולם ברק. כל ליכודניק עם טיפת תודעה היסטורית יודע שדבריו של הנשיא לשעבר על נתניהו מבוססים היטב. למי ששכח נמליץ לקרוא את נאומו של נתניהו בטקס הפרישה של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, בפברואר 2012. הנה טעימה ממנו: "מערכת המשפט ניצבה לא אחת תחת מתקפה, לא פעם כוונו החיצים ישירות אלייך. ההתקפות הללו לא צלחו, לא לגבייך ולא לגבי בית המשפט. בית המשפט חזק ויציב. לא נתַנו לשום דבר לפגוע בו. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת: מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל – אנחנו נוריד אותו".

אלה לא היו מליצות בעלמא. תיקון מערכת המשפט מעולם לא היה חלק מסדר היום של נתניהו. הוא אף הקפיד לבלום כל ליכודניק שניסה לקדם מהלכים כאלה (סער למשל). רק הרטוריקה של נתניהו התהפכה ב־180 מעלות, וזה קרה רק כאשר הוגשו נגדו כתבי האישום. האכזבה מנתניהו היא לא רק בשל ההתקפלות מול המערכת אלא גם בגלל המהות. כי המשמעות של הסדר טיעון ברורה: ראש ממשלת ישראל לשעבר יעמוד על דוכן הנאשמים ויודה קבל עם ועדה בעבירות של שחיתות שלטונית. איפה זה ואיפה "לא היה כלום כי אין כלום"?

הסדר הטיעון רע לביביסטים ולרק־לא־ביביסטים, מה שמסביר את הביקורת החריפה שהוא ספג מהם באולפנים: הוא נוטל מהם את טעם הקיום ותכלית החיים; הוא סוגר להם את לוח השחמט שבו המטרה היחידה היא להרוג את המלך של היריב; הוא גוזר עליהם חיים משמימים ופוליטיקה אפורה שבה דנים על ערכים ותפיסות טוב; הוא מציע להם עתיד משמים שבו הימין ייזכר במושגים כמו עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל, והשמאל יעלה באוב את השלום והשוויון ואת אימג'ן של ג'ון לנון; הוא משחזר אופציה נשכחת שבה עתידה של ראשית צמיחת גאולתנו לא תלוי במשיח בשר ודם על אאודי 8, אהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה ככל שיהיה.

חלק מהאולפנים ותחנות הרדיו, גם בשמאל וגם באזורים המכונים ימין, יצטרכו לשבור את הראש ולהמציא את עצמם מחדש כשתכלית קיומם תתאדה לה ברגע. על מה יריבו מחר בבוקר בטוויטר? זה קשה ונורא.

בדיוק בגלל זה, הסדר הטיעון המתגבש טוב מאד למדינת ישראל, ולכל הישראלים שבמקרה לא נלכדו בלופ. זו המתנה הגדולה ביותר שהיועץ המשפטי לממשלה יכול לתת למדינת ישראל לקראת תום כהונתו: לסיים את המשפט המדמם הזה, שקלע את המדינה לסחרחרת מטורפת של ארבע מערכות בחירות, שנתיים וחצי בלי תקציב ומערכת ציבורית משותקת. עידן חושך שבו הסמלים והדימויים השתלטו על השכל הישר, רמסו את האמון ופוררו את הסולידריות. תקופת קרח שבה איש לא מאמין לאיש, ומלחמת האזרחים פשטה לתוך המחנות פנימה: הימין המשוסע והמפולג מאבד את עצמו לדעת, ובשמאל חרב איש באחיו.

המשנה ליועמ"ש, עמית מררי : "יש פה הצהרה על חשיבות השמירה על זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי, והצורך להגן על זכויותיהם של מי שמצויים בפערי כוח מול המדינה"

מהפכה של זכויות

חקיקת חוק יסוד היא אירוע היסטורי יוצא דופן שדורש לא רק עבודת הכנה מעמיקה, אלא גם קונסטלציה פוליטית שמאפשרת הסכמה חוצת מחנות. האם חוק יסוד זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי שפרסם משרד המשפטים השבוע יהיה אירוע כזה?

מי שקיבלה את המשימה להוביל את תהליך הכנת החוק היא המשנה ליועמ"ש (משפט פלילי) עמית מררי, יחד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה. המחלקות החלו בעבודה אינטנסיבית של מחקר השוואתי ואיסוף מידע. גורמים שונים שלחו הערות בכתב או השמיעו את עמדתם – הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, המשטרה, לשכת עורכי הדין, אנשי אקדמיה ועוד. כעת, לאחר הפצת התזכיר, יתקבלו הערות וייערכו התייעצויות נוספות. התזכיר עצמו כולל לא מעט עקרונות ותפיסות ממקורות המשפט העברי, תרומת המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים בראשות ד"ר מיכאל ויגודה. הצעת החוק כוללת רשימה של זכויות יסוד שיקבלו מעמד של זכויות חוקתיות: הזכות להליך הוגן, הזכות לייצוג משפטי משלב החקירה ולאורך כל שלבי ההליך הפלילי, חזקת החפות, הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכויות בהליכי חקירה, זכויות מיוחדות לנפגעי עבירה ולאנשים עם מוגבלויות ועוד.

הנושאים השונים בחוק, שאלתי את עו"ד מררי, מופיעים כבר כיום בחוק סדר הדין הפלילי, חוק העונשין או בחוק המעצרים. מה בעצם החידוש?

מררי: "אם אתה מתבונן פרטנית, אז נכון שעקרון החוקיות (שקובע שאין עונשים אלא אם כן מזהירים בחוק ברור; י"י) מופיע בחוק העונשין, זכויות עצורים מופיעות בחוק המעצרים וכן הלאה. ועדיין, איסוף הזכויות הללו והעיגון שלהן בחוק יסוד הוא מהפכה תפיסתית עמוקה וחידוש גדול. יש פה הצהרה על חשיבות השמירה על זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי, והצורך להגן על זכויותיהם של מי שמצויים בפערי כוח מול המדינה. במובן הזה, החוק מבטא את ערכיה היסודיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

יש סיכוי שחוק כזה ישנה את המערכת הפלילית בישראל לכיוון פסיקה פרו־סנגוריאלית?

"הפסיקה בישראל מאוזנת. מתקיימים בה דיונים עמוקים וחשובים על חשיבות הזכויות, לצד החשיבות לשמוע ראיות ולהכריע בעובדות. בתחומי הייעוץ והחקיקה שעליהם אני מופקדת, הצעות לחקיקה ממשלתית ופרטית בתחום הפלילי כוללות לא אחת יוזמות כמו הטלת אחריות שילוחית או קביעת חזקות שהופכות נטל הוכחה. עיגון הזכויות כזכויות יסוד יבטיח, כך אני מקווה, שיינתן להן מקום ראוי על ידי כלל המעורבים. אני לא יודעת לצפות לאן בתי המשפט ייקחו את החוק ואיך הם יפרשו אותו.

"התזכיר לא נוסח בצורה מופשטת לגמרי כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש העיסוק, אבל הוא גם לא קונקרטי מדי. הוא מפרט עקרונות, אך לא כולל הוראות פרטניות. מצד אחד הוא מכיר בכך שההליך הפלילי הוא הליך חיוני בשמירת אינטרסים ציבוריים חשובים כמו שלטון החוק ושלום הציבור, ומן הצד השני הוא מעלה על נס את זכויות החשודים והנאשמים".

החוק כולל פסקת הגבלה.

"בהחלט, כמו בחוקי יסוד אחרים. הרבה מהזכויות אינן מוחלטות, ויכולה להיות פגיעה בזכויות במקרים המוצדקים. למשל האיזונים בחקיקה שנועדה להתמודדות עם טרור. כלי ההתמודדות עם טרור שונים מהכלים האפשריים להתמודדות עם תופעות פשיעה אחרות. במקרים מתאימים יש צורך לאפשר לרשויות הביטחון מרווח פעולה רחב יותר. התזכיר כולל גם הוראה בדבר שמירת דינים. אין כוונה שהחוק יגרום לפתיחת התדיינויות על כל חקיקה קיימת".