יום רביעי, מרץ 26, 2025 | כ״ו באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אורלי גולדקלנג

סגנית עורך מקור ראשון

היום שאחרי נתניהו: המאבק על הרשות השופטת חייב להיות ללא תנאים

אחרי שתומכיו הקפידו לתקוף כל מי שהעז להעלות הצעה כזאת, נתניהו עצמו פונה להסדר טיעון. את אנרגיות המאבק של חסידיו אפשר עוד לתעל לכיוונים הנכונים

גיוס ההמונים לטובת כיסוי הוצאות משפטו של בנימין נתניהו הצליח להיות בו זמנית גם מפגן תמיכה בראש הממשלה לשעבר וגם מרד מנומס נגדו. המיזם של ינון מגל וחברים נועד לחבק את האיש מצד אחד, ומצד שני לצאת נגד מהלכיו בדרך לעסקת טיעון שאומנם תשים סוף לתיקי האלפים, אבל גם תוציא אותו מהמשחק הפוליטי. בינתיים.

נתניהו כידוע לא זקוק לכספי ההמונים, אבל ההמונים זקוקים לשיח נתניהו. מי אנחנו בלעדיו ואיך נצליח מכאן והלאה להגדיר את עצמנו. ברגע הישמע גונג עסקת הטיעון, רבים מדי מתומכיו יאבדו את כוחם וקולם, והם עשויים להיגנז אחר כבוד בארכיון דברי ימי הרשת החברתית מחוסר עניין לציבור.

בדיעבד מתברר שנתניהו מעולם לא היה ביביסט כמו המעטפת הסובבת אותו. האיש מרחביה – זה שהגן בחירוף נפש על מערכת המשפט עד שעיוותיה הגיעו לפתחו – מצוי כבר שנתיים בגישושים לטובת עסקה, שעה שמשמר הכבוד סביבו נכנס חזיתית בכל מי שהעז להציע שילך על עסקה כזו בדיוק.

הצעקות, ההחרמות והקריאות נגד כל מי שחשב טיפה אחרת בנושא פרישתו של נתניהו היו מפגן אלים ואטום, אבל מאחוריהן מסתתרת גם לא מעט אמת. משפטי נתניהו לא נפתחו בגלל חשד שצף בעין הציבורית, ולא בגלל ממצאים שהתגלגלו במקרה ללהב 433. מערכת משומנת ואינטרסנטית להחריד, שלא הצליחה לגבור על כוחו הפוליטי של יו"ר הליכוד דרך הקלפי, עשתה ככל יכולתה לסנדל את האיש תוך שימוש במערכת המשפט כדי לשמוט את השטיח מתחת לרגלי הכרעת הבוחר.

גם ויכוח על מזג האוויר (קריר, אה?) מנוהל מפוזיציה מחנאית. זה מתסכל, זה בלתי נסבל, אבל זו המציאות. נתניהו היה הראשון לזהות

מאז כניסתו של נתניהו לפוליטיקה מהצד הלא נכון כוונו אליו עשרות פנסים בניסיון להוריד אותו מהמגרש, ומכל אלה התגבשו ארבעה תיקים מביכים ברובם. לא לנתניהו, לפרקליטות. ראש ממשלה נבחר – גם אחרי שתוכן התיקים היה ברור לבוחר – נדרש להתמודד מול האשמות שאיש לא נשפט בגינן עד כה. שום "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" לא יכול לעמוד מול יצירת תקדימים משפטיים, כשהמערכת תופסת את ה"כלום" והופכת אותו ל"משהו" תוך כדי תנועה. הטיית הדין המתסכלת הזו לא השאירה תקווה שייתכן פה משפט הוגן ונטול משוא פנים. העסקה נראתה כמו המוצא המכובד היחיד מקרקס האנטי־נתניהו המסובסד היטב.

שיח כן־או־לא־נתניהו תקע את המערכת הפוליטית והצליח לנטרל את רצון הבוחרים. קמפיין V15 הוציא לאור את משנת "רק לא ביבי" כשקרא להצביע לכל אחד אחר, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, ומאז גם ויכוח על מזג האוויר (קריר, אה?) מנוהל מפוזיציה מחנאית. בסוף הצליח להם. זה מתסכל, זה בלתי נסבל, אבל זו המציאות שנקלענו אליה, ונראה שנתניהו היה גם הפעם הראשון לזהות, הוא רק לא רץ לספר לחברים. אולי משום שביקש לרקום עסקה שקטה בלי הפרעות; אולי משום שקיווה להצליח להרכיב ממשלה שתיתן מכת נגד למשפט המתנהל נגדו; ואולי משום שהוא פשוט עדיין מאמין במערכת הזו, ממש כמו לפני עשור או שניים. ככלות הכול, אל העסקה הוא צועד יד ביד עם אהרן ברק – אבי תורת האקטיביזם השיפוטי בישראל.

נדהמי העסקה שעדיין מלקטים את המיליונים לטובת מאבק במערכת צריכים לשאול את עצמם לאן יוליך אותם קרב הגבורה נגד משפטי נתניהו ביום שאחרי. האם הם אכן חוששים מכוחה הגובר והולך של מערכת המשפט – המבטלת חוקים והמפילה מלכים – רק כשמדובר בנתניהו, או שמא הם יילחמו בה גם אם יבחינו בחוט ומחט שמחברים האשמה להרשעה בתיקים נגד יריבים פוליטיים, נניח יאיר לפיד או נפתלי בנט?

אכן, הניסיון קשה. אין שמחה כמו שמחה לאיד, ואין כמו נקמה פוליטית טובה כדי לסגור מעגל ולדרופ את המייק. ובכל זאת, המאבק על הגבלת כוחה של הרשות השופטת מול זה של הרשות המחוקקת חייב להיות רוחבי וללא תנאים. בסופו של דבר זהו קרב שמנהלת אליטה משפטית תאוות שליטה לא נגד הפוליטיקאים, אלא נגד קולו של האזרח, הבוחר.

כיסולוגיה במקום אידיאולוגיה

מטופשת במיוחד הייתה תגובת הנגד לגיוס הכספים: מימון המונים למיזמים לטובת עניים. הביביסטים לוקחים את המעט שיש למאמיני נתניהו דלי היכולת? מחנה "רק לא ביבי" ייתן להם כסף בחזרה. אם גם אתם מזהים פה מהלך מעגלי משעשע, אנחנו איתכם. מתברר שגם רפלקס הנתינה מותנה בעמדה פוליטית. לא האבטלה הגואה בשנות הקורונה, לא המצב הביטחוני בדרום האדום: משפט נתניהו גורם להם לפתוח כיסים.

הזילות הבלתי נסבלת של מוסד הצדקה המבורך והצנוע הגיעה אלינו עם עידן הדיגיטל. בעבר גיוס המונים היה מותנה במטרות־על מרחיבות לב, אך כעת אנחנו מקבלים מנה יומית של תרומת לחץ בוואטסאפ הקרוב לכף ידנו. בין הנביחות התובעניות של הקלטה מקבר רחל ובין סרטוני יוטיוב קורעי לב ומעוררי חרדה, אנחנו נתונים למתקפת התרמות מרוששת כיס. כל בת דודה שנייה מצרפת פעמיים ביום לינק לטובת הוצאת ספר שיריה או הקמת ספריית הנצחה למישהו מקסים ז"ל. קופות הצדקה הביתיות מתרוקנות מתוכן, השליפה האוטומטית בביט לשבעי הרשת מרוקנת את הנשמה. אתה מוצא את עצמך עומד בפתח הבית, מייחל בתפילה לעני אמת כי יעטוף.

 לתגובות: orlygogo@gmail.com

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.