על רקע זמני הנסיעה ההולכים ומתארכים, לצד העלייה בזיהום האוויר ובנפגעים מתאונות דרכים, המדינה משקיעה מיליארדים בתשתיות – סלילת כבישים ונתיבי תחבורה ציבורית, תשתיות רכבת, נתיבי אופניים, קורקינטים עירוניים (מצד הרשויות המקומיות) ועוד. לצד ההשקעה העצומה נראה שהמדינה בסה"כ צועדת על הליכון – היא משקיעה מאמצים רבים, אך במקרה הטוב עומדת במקום.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמדינה מטפלת רק בצד אחד של המשוואה. נסביר זאת בעזרת מודל כלכלי פשוט של קביעת מחיר באמצעות המפגש בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע. בצד ההיצע נמצאות תשתיות התחבורה – כבישים, רכבות וכן הלאה, כמות הרכבים על הכביש מייצגות את הביקוש האזרחי לכבישים ונקודת המפגש בין העקומות מספרת על פקקי ענק.
בשנים האחרונות חלה תנועה משמעותית של עקומת הביקוש לכבישים כלפי מעלה, כלומר יותר ויותר מכוניות על הכביש. הגידול בצד ההיצע, שנבע מהשקעה בתשתיות, הספיק בקושי כדי לנטרל את העלייה בצד הביקוש ולהשאיר את המצב בכבישים במצב די דומה (ואפילו קצת פחות טוב). לכן כעת, הצעד המתבקש הוא טיפול משמעותי בצד הביקוש. על המדינה למצוא את הדרך לשכנע כמה שיותר אזרחים "לצרוך" פחות זמן כביש. הדרך הטובה ביותר ליישום המהלך הזה היא שימוש בתובנות שנצברו במהלך השנתיים האחרונות, שנות הקורונה.
במהלך כל אחד מגלי התחלואה, כמות משמעותית של עובדים לא הגיעה למשרד אלא עבדה מהבית. החברות וגם הסקטור הציבורי פיתחו כלים טכנולוגיים וניהוליים שאפשרו עבודה יעילה מהבית. כל זאת לצד מגמה שהחלה לשלוח ניצנים ראשונים עוד לפני משבר הקורונה, ואפשרה עבודה מהבית, בעיקר בחברות חדשות מתחום ההייטק.
אם סיומו של משבר הקורונה יסמל בעייני רבים מהמנהלים הבכירים במשק את תום עידן העבודה מהבית, זו תהיה הזדמנות פז שכולנו נפספס ולכן, בין אם הקורונה תמשיך להכות בנו באמצעות וריאנטים חדשים ובין אם היא תלך ותיעלם מחיינו, זו העת שבה המדינה צריכה לתת את הדחיפה הנדרשת לעקומת הביקוש ולמשוך אותה בחוכמה כלפי מטה.
זו העת בשביל המדינה לפרסם תכנית שתאפשר לעובדי המגזר הציבורי עבודה מהבית למשך יומיים בשבוע ובמקביל להעניק הטבות מס במשך 3 השנים הקרובות, לחברות וארגונים שיאפשרו עבודה מהבית בהתאם לפרמטרים שייקבעו מראש. אחרי 3 שנים נוספות שבהן עבודה מהבית תהפוך לשגרה, המשק כבר לא יוכל ללכת אחורה ועבודה של יומיים בשבוע מהבית תהפוך לסטנדרט במשק הישראלי.
התוצאה תהיה ירידה דרמטית בעקומת הביקוש. כלומר, הביקוש שלנו לאמצעי התחבורה השונים יפחת, לא יהיה צורך בפתרונות דרקוניים כמו אגרות גודש, נבזבז פחות זמן על הכביש, האוויר שלנו יהיה נקי יותר ותהיינה פחות תאונות דרכים.
