אם יש ימים טובים עבור תושבי הרשות הפלסטינית, אלו ימי דיון פוליטי בנושא סוגיית פינוי ישובים יהודים ביהודה ושומרון. ימים אלו הופכים עבורם לימי חג ומועד כאשר רעיונות אלו מתממשים ובאים לידי ביטוי בהריסת מאחזים ופינוי ישובים – המעניקים להם דריסת רגל במרחבים החולשים על מרכז מדינת ישראל ומחלישים את ביטחון תושבי המדינה כפי שקרה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות.
המושג "החרמון הוא העיניים של המדינה" נטבע על ידי לוחם גולני בני מסס ז"ל שהיה בין הלוחמים שכבשו את החרמון בקרב הקשה והמאסף של מלחמת יום כיפור. ספק עד כמה אזרחי ישראל הבינו אז ומבינים כיום, את החשיבות האסטרטגית של החרמון ביחס למיקומו וגובהו. אני בספק אם היה מקבל את הכבוד לו הוא זוכה אלמלא היה נקנה בדם ואש, שלג רך וסחלב חם הנותן לנו, תושבי מדינת ישראל הרגשת ניחוח אירופאי לעיתים, לצד הצידוק הביטחוני.
״במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו״, אמר יוסף טרומפלדור גיבור תל חי. לו היה עוד איתנו היום, כנראה לא היה חוזר על המשפט הזה כאשר היה מתוודע לתוכניות ההרסניות להריסת ופינוי היישובים ביהודה ושומרון, ובמקום זאת היה מחליף את המחרשה במגלשי סקי או בצימר יוקרתי.
ביטחון לאומי שווה כקליפת השום ללא אתוס לאומי. איננו גזלנים ברישיון האו"ם והקשר בין העם היהודי לארץ גדול יותר מכל הסבר בטחוני. השייכות הטבעית, הקשר הלא מנותק, הצידוק המוסרי של הקמה וחיזוק ההתיישבות בחומש, הר אדר ומצפה כרמים זהה בדיוק לשייכות לקשר ולצידוק של ההתיישבות בתל אביב, באר שבע וקיבוץ דן, אך גם כאשר באים בניתוח כירורגי רפואי לכרות אבר מגופו של אדם לא ניתן להתעלם מהתייחסות לסוג האיבר ולחשיבות אותו הוא ממלא בגוף האדם.
על אותו משל משמשת חומש במיקומה האסטרטגי בצפון השומרון מיקום גאוגרפי ובעל מבנה טופוגרפי בעל חשיבות עליונה ביושבו במרכז השומרון, על ציר דרכים מרכזי הצופה לכל עבר באופן המאפשר חופש פעולה מבצעי החיוני לכוחות צה"ל הפועלים במרחב. יתרה מזאת, היעדר החזון ההתיישבותי הגלום בגישת ניהול הסכסוך מוביל למציאות בה אל הוואקום אותו הותירה מדינת ישרא, נכנסה הרשות הפלסטינית.
בעשור האחרון, במימון פומבי של מדינות וארגונים מהעולם הערבי, מובילה הרשות בניית אלפי יחידות דיור סמוך לנקודות אסטרטגיות הסמוכות לצירים ראשיים ביהודה ושומרון. לבנייה זו ישנה השלכות ביטחוניות מאיימות בעתיד, כיוון שאלו אזורים בעלי משמעות אסטרטגית לישראל. אך היוצרות התהפכו, הפלסטינים כיום מנצחים את ישראל בתחום שבו ידה הייתה על העליונה – התיישבות אסטרטגית. חידוש ההתיישבות הישראלית באזורים חיוניים לביטחונה של ישראל, כמו ירושלים רבתי, דרום הר חברון וחומש, חייב להיות הצד המשלים למדיניות ניהול היחסים והסכסוך למול הרשות הפלסטינית.
"שילובה של ההתיישבות האזרחית בתוכנית ההגנה, ובייחוד של יישובי הספר ואזורי התורפה, יספק למדינה תצפיות קבע קדמיות החוסכות כוח אדם מגויס. עומק אלטרנטיבי, רשת ישובים צפופה, פרושה לעומק, מבוצרת כהלכה, חמושה במיטב הנשק החדיש ומאורגנת במערך הגנתי טריטוריאלי מוצק עשויה לשמש מעין עומק אסטרטגי , כתחליף לעומק הגאוגרפי שאינו קיים" אמר יגאל אלון, אמירה זו המתארת יותר מכל את מיקומה של חומש ואת חשיבותה הביטחונית נכונה הייתה לראשית ימיה של מדינת ישראל ונכונה אף יותר להבטחת המשך קיומה.
הכותב הינו סא"ל במיל' ירון בוסקילה, ששירת כמג"ד וקצין מבצעים של אוגדת יהודה ושומרון ומשמש כמזכ"ל תנועת הביטחוניסטים
