בשולי המהדורה המרכזית של חדשות 12 אמש (ג'), רגע לפני שחזרו לדבר שוב על מזג האוויר והשלג הצפוי, שודרה כתבה קצרצרה של אורי איזק על הזיהום החמור בשמורת נחל פרת. אבל מי שהאזין היטב יכול היה לשמוע שכלל לא מדובר בעניין לחובבי טבע בלבד, אלא בסוגיה מדינית.
מקור הזיהום בנחל הוא צינור ביוב של חברת הגיחון במזרח ירושלים שהתפוצץ. לגיחון אין יכולות אכיפה מול העבריינים ששפכו פסולת בניין שגרמה לפיצוץ, לכן הם התלוננו למשרד להגנת הסביבה, אולם שם כנראה לא העזו להתעסק עם עברייני הזבל. כמו במקרים אחרים, ההתעלמות מהפשיעה הובילה לפיצוץ. וכך כל הגופים האמונים על שלום הטבע הולכים על ביצים כאשר מי שמשלם, לפחות שנתיים קדימה על פי המומחים, הם אנחנו והציפורים.
שמורת נחל פרת, כפי שגם צוין בכתבה, נמצאת בשטח C ועליו אמון המנהל האזרחי. אבל המנהל לרוב מעדיף לעשות שרירים על המתיישבים, כמו לחלק צווי הריסה לפרגולות במעיינות ובפינות חמד, וכנראה פחות שש לאכוף הפרות תברואה, בטח כשזה כולל עבריינות של ערבים. אז עד שהמנהל התערב, הנחל השחיר והדגים גססו.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שהנחל זוכה לקבל זרם חיזוק של ביוב. בפעמים הקודמות השפכים של רמאללה הגיעו לבריכות היפות. אז המאבק לעורר את האחראים היה כפול ומכופל, כיוון שנדרש מהמנהל לא רק להתייחס למפגע בשטח C אלא גם להתמודד עם גורמים ברשות. זה כבר בהחלט היה הרבה יותר מדי עבור המנהל האזרחי.
גם המגזר השלישי של הירוקים ושוחרי הסביבה נעלם: לא דווח על אף פעיל למען בעלי החיים מפגין על תמותת הדגה והרס בתי הגידול. נראה שכאשר יש התנגשות בין האג'נדות שלרוב הולכות יחד – שמאל מדיני ושמירה על הסביבה – אי-הפגנת ריבונות ביהודה ושומרון משמעותיות יותר מטובת כדור הארץ.
כל הבעיות הללו צפו במהלך הכתבה, המנהל האזרחי, עברייני הבנייה, התעלמות הרשויות, אבל למרות כל זה קצת התקשו לקרוא לילד בשמו מול המצלמות. זה לא רק הנחל שמזוהם, אלא גם התודעה הישראלית. מסגור נכון של העניין חשוב לא רק בשביל האמת, אלא לשם מציאת הפתרון ומניעה של אירועים בעתיד. כל עוד מדינת ישראל לא פורסת את חסותה באופן מלא על יהודה ושומרון ומפקירה את הניהול לידי המנהל האזרחי, האחיזה שלנו תתרופף והמחדלים ימשיכו.
