ספק אם לכך התכוון הרב מאיר שפירא מלובלין כשהגה את מפעל הדף היומי ב-1923, במסגרתו עשרות אלפי יהודים לומדים דף גמרא אחד ליום ומסיימים את כל התלמוד הבבלי בשבע וחצי שנים, אבל עם עובדת טיקטוק קצת קשה להתווכח. צעירה אמריקנית בשם מרים אנזובין, תושבת בוסטון, העלתה בחודש האחרון סרטונים לרשת החברתית הקופצנית שבהם היא מגיבה ונותנת פרשנות משלה לקטע בדף היומי. היא עושה זאת בסגנון קליל, קצת חצוף לעיתים, אבל ניכר שאין לה כוונה לצחוק על חשבון חכמינו ז"ל אלא ניסיון קצת אחר להנגיש את הכתוב בארמית לקהל יהודי-אמריקני צעיר.
השמועה הגיעה במהרה לישראל. רבים בטוויטר ובפייסבוק התייחסו לתופעה המעניינת שאף זכתה לכתבה מעניינת של יאיר אטינגר, בתוכנית שהגיש עקיבא נוביק בכאן. עד פה, הכול טוב. בחדשות 12 ראו כי טוב – כלומר, יהודייה מצודדת שעושה משהו מגניב – והחליטו לראיין אותה. גם זה אחלה ואפילו ראוי, למרות שניתן לצקצק על כך שזו ככל הנראה הדרך הכמעט-יחידה שבה המפעל הזה, שבו כאמור משתתפים מדי יום עשרות אלפי יהודים ויהודיות ברחבי העולם, יכול להגיע למהדורת החדשות המרכזית בישראל.
מרים אנזובין אפילו הצליחה להגיע לכותרות הפתיחה של המהדורה ביום חמישי האחרון, וכאן כבר הייתה בעיה. התרגום של דבריה בפרומו היה שגוי – במקום "רב חסדא" נכתב בכתוביות "רב חיסדה", ובמקום מסכת "מועד קטן" נכתב "מועד חתן".
הגיוני שבמערכת חדשות 12 יהיו אנשים שלא יכירו את השפה התלמודית ולא ידעו שאין דבר כזה – מסכת "מועד חתן", וייתכן כי ישנם אנשים שעובדים בתקשורת שמעולם לא שמעו על רב חסדא, מחשובי האמוראים ששמו מוזכר בתלמוד פעמים רבות. אבל פחות הגיוני, ובטח מעציב, הוא מצב שבו בכל מערכת חדשות 12 אין בזמן אמת מישהו אחד שרואה את הכתוביות הללו בטרם עלייתן לשידור ויכול להתריע על שתי הטעויות הגסות, שתי טעויות בשניות בודדות של פרומו.
השינויים בשוק התקשורת הישראלי ניכרים לעין, ומצוין שגם בחדשות 12 יש בשנים האחרונות יותר ויותר דתיים, שכנראה לא היו נותנים לטעות כזו לעבור. עם זאת, רובם נמצאים בפרונט כשדרנים וככתבים, ומאחורי הקלעים של מערכות התקשורת הללו נותרו כמעט נטולי דתיים או כל מי שלא שייך לקלאסיקה הוותיקה של חילונים-תל-אביביים מסוג מאוד מסוים. וחבל שכך, כי טעויות כאלה צורמות מאוד בעיני רבים מהצופים במהדורה, שרואים טעויות כאלה ודעתם על מקצועיות המהדורה נפגעת. טעויות שהיה ניתן להימנע מהן אם רק הייתה שאיפה לגיוון אמיתי במערכת, על כל חלקיה.
