עוד בטרם פורסמו נתוני התמותה העדכניים במערכות המידע של משרד הבריאות, כבר ניתן לומר שמעל 560 בני אדם נפטרו בישראל מקורונה רק בחודש האחרון, ומספר זה עשוי עוד להתעדכן בהמשך. משמעותו היא שכ-40 בני אדם בממוצע נפטרו מקורונה בכל יום בשבוע האחרון. בשל מדיניות הממשלה שלא לנקוט במגבלות כדי לנסות ולצמצם את היקף התחלואה בזן האומיקרון, הגיעה מערכת הבריאות לסף קריסה ובבתי החולים מדווחים מזה למעלה משבוע על אי ספיקה וטיפול רפואי לקוי בקרב המאושפזים מכלל המחלקות, בהם חולי קורונה וחולים רגילים. סיבה נוספת לקריסת המערכת הרפואית היא הבידודים הנרחבים וההדבקות של צוותי רפואה וסיעוד, במקביל לעובדה שמספר החולים הקשה האמיר השבוע ל-1,139 מאושפזים.
בנוסף, מהנתונים של משרד הבריאות עולה כי מספר הישראלים שנדבקו בקורונה שלוש פעמים ומעלה זינק בחודש האחרון מעשרה אנשים ל-800. מנתונים שפורסמו באחרונה על ידי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב עלה שלאלו שנדבקו שוב ללא חיסון קיימת סבירות גבוהה פי 5.5 להגיע לאשפוז, זאת בהשוואה למחוסנים פעמיים שנדבקו אחרי החיסון.
בשבועיים האחרונים, עם התפרצות זן האומיקרון החדש בישראל המכוּנה "BA.2", וההערכה כי בתוך שבוע יהפוך לדומיננטי במדינה, תהליך בלימת התפרצות המגפה צפוי להיות איטי יותר, בשל המידבקות הגבוהה שלו והחשש כי הוא יכול להדביק גם מחלימי אומיקרון. ההערכה היא כי לפנינו עוד מספר שבועות קשים בבתי החולים, בהם לא יוכלו להעניק טיפול מיטבי למטופלים ויאלצו לצמצם בניתוחים וטיפולים אלקטיביים שאינם דחופים.
עם ביטול מתווה הבידודים של תלמידי בתי הספר והתיכונים, על אף שלא כולם קיבלו את ערכות האנטיגן עד כה וההיענות של ההורים למהלך נמוכה, במרכז הידע והמערכה לקורונה הזהירו אתמול (ב') מפני השלכות על המשך התפרצות הגל חסר השליטה הזה.
גם בקרב ילדים, לאור העלייה המשמעותית בהיקף התחלואה כפי שלא הייתה מאז פרצה הקורונה בעולם, נצפית בהתאם גם עלייה משמעותית בהיקף המאושפזים ואף בהיקף המתים מהמגפה. בין הילדים עשרות מאושפזים בעקבות תסביכי קורונה, וכעשרה מקרים התגלו עד כה בגל הנוכחי של פימס, דלקת רב מערכתית שנפוצה בקרב ילדים מחלימים מקורונה, ביניהם כאלו גם שהיו ללא תסמיני המחלה. מתחילת המגפה ועד ינואר 2022, כמעט שנתיים, מתו בישראל מקורונה שישה ילדים עד גיל 9, ובינואר 2022 לבדו מתו עוד שלושה: פי עשרה מהצפוי. בנוסף, רבע מאשפוזי הילדים עד גיל 9 במצב קשה מתחילת המגיפה היו בינואר 2022, וגם אצל ילדים בגילי 19-10 נרשם זינוק חמור, כך על פי נתוני משרד הבריאות.
"לקרב הזה הגענו מוכנים, ואם נירתם כולנו, אנחנו נעבור את ה'אומיקרון' בדיוק כמו שעברנו את הדלתא בשלום", אמר ראש הממשלה נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה לפני כשבועיים, ב-12 בינואר. אז הוא הציג את המדיניות הממשלתית שהוא ושר הבריאות ניצן הורוביץ מובילים, ואת משמעותה: ויתור על אמצעים לצמצום ההתפרצות והצהרה כי האחריות עוברת לציבור עם הפסקת בדיקות ה-pcr וקריאה להיבדק באמצעות ערכות אנטיגן ביתיות.
בממשלה הסבירו כי ברגע שהעניקו לאזרחים את האפשרות להתחסן והביאו תרופות, אין עוד צורך להטיל מגבלות על התקהלויות ענק. "כשאירופה, ארה"ב ומקומות אחרים חוטפים מהגבלות רחבות – אצלנו מדינת ישראל פתוחה. המשק פתוח, הכלכלה פתוחה, בתי הספר פתוחים, התרבות פתוחה", אמר בנט, אך כעת נראה כי המחיר של מדיניות הממשלה בנוגע למתים, לחולים קשה ולחולים ב"לונג קוביד" עוד רחוק מלהגיע לכדי סיכום.
מבחינה מספרית, מרבית הנפטרים בחודש האחרון היו מחוסנים, והאוכלוסייה שבעיקר נפגעה ומתה הם בני ה-80 ומעלה. אך בהשוואה בין תמותה של מחוסנים ללא מחוסנים, אלו שאינם מחוסנים נפגעים באחוזים משמעותיים יותר. אם תרצו, אפשר להשוות זאת להיקף ההרוגים בתאונות דרכים. מרבית ההרוגים היו חגורים בחגורות בטיחות, אבל בקרב אלו שלא היו חגורים ניתן לראות בבירור כי היו יותר מתים ל-100 אלף.
המשמעות היא שעדיף להיות חגורים, או מחוסנים במקרה שלנו, אבל גם בהחלט לא לנסוע ב-180 קמ"ש. ההחלטה על איבוד שליטה בהתפרצות האומיקרון בישראל גבתה את המחיר הצפוי.
