הסיפור של יונתן פולארד מספק את כל החומרים הנדרשים לסדרת מתח טובה – פרשת ריגול שיצרה משבר משמעותי ביחסי ישראל-ארצות הברית, ונקשרו בה הרבה גורמים ביטחוניים ופוליטיים, שמידת מעורבותם אינה ברורה עד היום. ואכן, אחרי צפייה בארבעת פרקי הסדרה הדוקומנטרית 'פולארד' שעלתה אמש לשידור ב'כאן 11' עולה התהייה איך לא נוצר עד היום סרט עלילתי על הפרשה.
גם הסדרה החדשה, שיצר עמרי אסנהיים וביימו גלעד טוקטלי ושני חזיזה, מצליחה לייצר מתח ודרמה, למרות הסוף הידוע. הפרק הראשון למשל מסתיים בשיחת טלפון בין אסנהיים לאילן רביד ששירת כנספח המדעי בוושינגטון בתקופת פולארד. רביד מסרב להתראיין. אשתו שחקרה את הפרשה דווקא רוצה לדבר, חרף המחאה הנמרצת של בן זוגה שנשמעת ברקע, והצופים נשארים עם המתח לקראת הריאיון איתה בפרק הבא. גם את שאר הפרקים היוצרים השכילו לסיים ברגע שיא שמעורר ציפייה להמשך.
לאוהדיו של פולארד לא יהיה קל לצפות בסדרה הזאת, במיוחד לא בפרק הראשון ששודר אמש. מצד אחד, פולארד מתואר בפרק כיהודי פטריוט, שסבל מאנטישמיות בילדותו ועל רקע טראומת השואה במשפחתו והמתח שחווה בזמן מלחמת ששת הימים, התגייס להושיע את מדינת ישראל מאיומים ביטחוניים. מצד שני, פולארד מתואר בצעירותו גם כפנטזיונר, מעט תימהוני, שבדה סיפורים זייף תארים, וגם צרך סמים קשים. קשה להתעלם גם מהעדויות בפרק על האובססיה שפיתח פולארד כבר מגיל צעיר לעסוק בריגול.
הפרקים הבאים עוסקים פחות באישיותו של פולארד, אבל מעניינים ומורכבים לא פחות. בפרק השני, נכנס הסיפור של הלק"מ, הלשכה לקשרי מדע, גוף לא מוכר, שהפך תחת ניהולו של רפי איתן למעין 'מוסד' קטן. נוספת גם עדותו של יוסי יגור, מפעילו של פולארד בלק"מ, שבהתחלה גם הוא אינו שש להתראיין, אבל בהמשך הופך בהדרגה לאחד המרואיינים המעניינים בסדרה, למרות שלא התייצב מול המצלמה.

יוצרי הסדרה מצליחים להעניק לצופה את התחושה שהסדרה שלהם עשירה בגילויים חדשים. חלק לא קטן מבין המרואיינים, מתוודים שזו הפעם הראשונה שהם מתראיינים בפרשה. ועם זאת, כיאה לפרשה מסועפת וסבוכה, גם אחרי צפייה בכל הפרקים, נותרות לא מעט שאלות פתוחות. לא ברור למשל עד כמה הדרג המדיני והצבאי הבכיר היה מודע ומעורב בהפעלת פולארד. שמיר ופרס כבר אינם אתנו, אבל אהוד ברק למשל, שכיהן כראש אמ"ן, עדיין כאן, עד מאה ועשרים, ולפחות לפי עדותו של רפי איתן, ידע ותמך בהמשך הפעלתו של פולארד.
ועוד שאלה גדולה נותרת מהדהדת בסיום הסדרה בסוגיית התנהלותה של ממשלת ישראל לאחר תפיסתו של פולארד – עד כמה הייתה זו התנערות ובגידה באדם שסיכן את עצמו למען ישראל, או שמא בחירה בלתי נמנעת להקריב את חירותו של אדם אחד, לטובת אינטרסים לאומיים חשובים יותר.