"עליית המחירים במדינת ישראל היא הכי מתונה בעולם", טען השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן, תוך שהוא מנסה להדוף את הביקורת הציבורית הנרחבת על חוסר המעש של הממשלה והמשרד שהוא עומד בראשו, מול הקפצות המחירים בסלי המזון, בתעריפי הדלק ובחשבונות החשמל.
העולם סובל מעליות מחירים, זה נכון. מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תחבורה, מזון – הזינוק במחירי הסחורות התגבר בחודשים האחרונים, ואת אותותיו ניתן לראות באינפלציה המטפסת במדינות רבות ובמיוחד בארה"ב. בשבועות האחרונים אנו עדים גם לעלייה דרמטית במחירי האנרגיה, עם זינוק של עשרות אחוזים במחירי הנפט והגז. לעליית מחירי הסחורות והמוצרים מצטרפת העלייה החדה במחירי השילוח וההובלה הבינלאומיים, על רקע השיבושים הקשים שחווה הענף הזה.
אף שגם אצלנו האינפלציה מרימה ראש, האמת היא שמצבנו בארץ הקודש אכן סביר ביחס לשאר העולם. בסך הכול, עד לאחרונה לא חווינו עלייה משמעותית במחירי הצריכה. איך זה קרה? מדינת ישראל נהנתה עד כה מפריווילגיה שמדינות רבות בעולם לא זכו לה: מטבע חזק במיוחד. המזל שלנו הוא שהשקל הישראלי הפך לאחד המטבעות החזקים בעולם. במציאות כזו, עוצמת המטבע הישראלי ממתנת את האינפלציה ו"מקזזת" את עליות המחירים. כך, בארה"ב שיעור האינפלציה בשנה שחלפה עמד על 7%, באירופה על 5%, ואילו בישראל שנת 2021 הסתיימה עם אינפלציה של 2.8% "בלבד".
אבל לא רק זה. ביקורת רבה נשמעת מעת לעת על שיטת המדידה בישראל. מחירי הדירות, שאינם חדלים לנסוק, זינקו בשנה שחלפה ביותר מ־10% – אחד השיעורים הגבוהים ביותר בעשורים האחרונים. אך למרות ההשפעה הגדולה של מחירי הדירות על הרוכשים, אין לכך כמעט זכר במדד המחירים לצרכן המודד את האינפלציה, שכן הם מחושבים במדד נפרד. גם הסעיפים שנכללים במדד וכן עלו, כגון המזון – לא מאוד דומיננטיים בשל שיעורם הקטן יחסית (כ־17%). בקיצור, גם אם אנחנו כבר חשים שינוי לרעה בכיס, לפחות מבחינת המספרים מצבנו טוב כפי שטוען שר האוצר (לא שזה מנחם מישהו).
אלא שגם המציאות הזו משתנה כעת. מקוצר היריעה לא פירטנו קודם מה הן הסיבות שגרמו למטבע הישראלי להיות כה חזק עד עכשיו, אך רק נאמר שכעת מרבית הסיבות הללו התהפכו. בין השאר ניתן למנות את העלאות הריבית הצפויות בקרוב מאוד בארה"ב, הפסקת תוכנית ההרחבה המוניטרית שם, השינויים בשווקים הפיננסיים ועוד. נראה שהמטבע לא ימשיך להגן עלינו מעליית המחירים. לממשלת ישראל ולשר האוצר היה נוח עם המצב הנוכחי, אבל עכשיו כשקווי ההגנה של המחירים נפרצים נוכח חולשת השקל (גם אם באופן זמני), התחילו קובעי המדיניות להתעורר, ועל רקע הלחץ הציבורי – בעיקר לדרוש ו"לאיים" על יצרני המזון ויבואניו.
הכלי של הממשלה להקל בעליית מחירים, מעבר לטיפול הרגולטורי, הוא בהורדת מיסים ומכסים
היבואנים, הקמעונאים והיצרנים – לפחות חלקם – הוכיחו בשנה האחרונה שכאשר המצב הכלכלי משתפר מבחינתם, כאשר ההכנסות גדלות והמרווחים מתרחבים, זה הזמן לפנק את בעלי המניות בדיווידנד שמן ולהעלות שכר לבכירים. במציאות נורמלית זה תהליך טבעי למדי, אבל במציאות לא נורמלית כמו זו שאנו חווים כבר שנתיים בצל המגפה, כאשר אזרחים רבים עדיין נתונים באי־ודאות ובחוסר ביטחון תעסוקתי, זה מקומם ומרגיז.
העניין הוא שגם הם נתלים בטענות שמדובר בעליית מחירים עולמית כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם וזינוק בעלויות, וזה מה שהם מסבירים השכם והערב לא רק לציבור אלא גם לממשלה ולרגולטורים. לדרוש מהם, ואפילו "לאיים", שלא יעלו מחירים – זה ממש לא מספיק. האחריות של הממשלה והאוצר היא לבדוק עד כמה הטענות הללו נכונות, ואיזה חלק מתוכן הוא הגורם באמת לעליית מחירים. גם אם עליית המחירים הגלובלית היא הסיבה העיקרית, זה ודאי לא פוטר את הממשלה מאחריותה כלפי אזרחיה ומהצורך לטפל בכך ולפעול להורדת מחירים או לתמיכה כלכלית שתאזן את ההתייקרויות.
עליית מחירי הדלק והחשמל, למשל, אינה תלויה ביצרן או יבואן כזה או אחר. גם אם אף אחד מהיבואנים והיצרנים לא יעלה מחירים, אנחנו כבר חוטפים חזק בתדלוק ובשימוש בחשמל. הכלי של הממשלה להקל בעליית מחירים, מעבר לטיפול הרגולטורי, הוא בהורדת מיסים ומכסים.
אמירתו של שר האוצר על כך ש"אנחנו סובלים הכי פחות" לא ממש מנחמת, במיוחד כשהמחירים כבר עולים והם ימשיכו כנראה במגמה זו לצד היחלשות השקל. אם עליית המחירים לא תיבלם, יש דרך להקל. הפחתת מיסים, גם אם באופן זמני, תעשה את העבודה.
בלי השפעות מאמריקה
האם ריבית המשכנתאות בדרך לעלות? סדרת העלאות הריבית הצפויות בקרוב בארה"ב על רקע האינפלציה, מעלה חשש בכל הנוגע לריבית כאן אצלנו. האם בנק ישראל ילך בעקבות הבנק המרכזי בארה"ב ויעלה גם הוא את הריבית?
ההשפעה הישירה של ריבית בנק ישראל נוגעת למסלול צמוד הפריים במשכנתא. ריבית הפריים נגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת 1.5% (כיום 1.6%), כאשר על בסיס הריבית הזו, הבנק שנותן את המשכנתא קובע תוספת או הפחתה (כגון "פריים פלוס 0.5%" או "פריים מינוס 0.3%").
רכיב הפריים בתמהיל המשכנתא נעשה יותר ויותר דומיננטי במהלך השנה האחרונה, מאז שבנק ישראל הסיר את המגבלה המאפשרת לקחת רק עד שליש מההלוואה במסלול הפריים. מעבר לעובדה שכיום המסלול הזה הוא הזול ביותר בגלל הריבית הנמוכה במשק, יש לו יתרון בכך שלא נדרשים לשלם עמלת פירעון מוקדם במקרה של פירעון המשכנתא טרם זמנה.
אם לפני שנתיים רכיב הפריים עמד על כ־31% מהמשכנתא בממוצע, הרי שכיום הוא עומד על כ־41%. במציאות הזו, לכל שינוי בריבית בנק ישראל יש השפעה רבה על ההחזר החודשי. כשהריבית נמצאת בשפל – מכאן אפשר רק לעלות. לכן, לצד ההוזלה קיים גם סיכון.
להערכת הכלכלנים ולמרות החששות, בנק ישראל משדר שאין לו כוונה ליישר קו בקרוב עם ההתנהלות האמריקנית. האינפלציה בישראל נמוכה מאוד ביחס לארה"ב, ובבנק המרכזי צופים שב־2022 היא תנוע אצלנו סביב 2%. לכן מבחינתם אין סיבה מיוחדת לשינוי ולהעלאת ריבית. האם המגמה הזו תשתנה? נצטרך לעקוב.
