י' היה בשנות השלושים לחייו, נשוי ואב לילדים, כשחזר בתשובה עם כל משפחתו. המשפחה, שהכרתי מקרוב, הצטרפה לאחד מזרמי החסידות המוכרים, והילדים החלו ללמוד במוסדות החינוך של החסידות ונכנסו למסלול ההתבגרות השגרתי שלה. כשהגיע מ', בנו של י', לגיל גיוס, הוא כמובן לא התגייס לצה"ל אלא המשיך ללמוד בישיבה. אלא שלאחר שנה־שנתיים הוא איבד עניין בלימוד התורה בישיבה, וחש צורך עז ללמוד באוניברסיטה. כאן התברר לו המלכוד שמאפיין את מסלול החיים בעולם החרדי. כדי ללמוד באוניברסיטה היה עליו להפסיק את לימודיו בישיבה, אבל הפסקת לימודיו בישיבה תחייב אותו להתגייס לצה"ל. גיוס לצה"ל יהפוך אותו לסוג ב' בחסידות ויטיל כתם עליו ועל כל משפחתו, מה שבהמשך גם יקשה על אחיותיו בשידוכים.
בלית ברירה המשיך מ' ללמוד בישיבה, אבל ככל שנקפו החודשים מצוקתו האישית הלכה וגברה. התחושה שהוא נקלע למלכוד שלא מאפשר לו לחיות את חייו כראוי ולמצות את כישרונותיו ושאיפותיו, הפכה לבלתי נסבלת. כעבור שנתיים הוא נקלע למשבר אישי קשה ופשוט בעט בכול. למורת ליבם של בני משפחתו עזב מ' את הישיבה, הפסיק לשמור תורה ומצוות והחל לחפש את דרכו העצמאית. הוא פנה לארגונים של "מחזירים בשאלה" ואלה שמחו לעזור לו. מ' עבר להתגורר בקיבוץ, התגייס לצה"ל לשירות מקוצר, השתחרר, למד למבחני הבגרות, התקבל לאוניברסיטה, עשה תואר במחשבים ורכש מקצוע מכובד ומכניס. בהמשך הוא עבר גלגולים נוספים אבל היום הוא יהודי טוב בעל משפחה וחי בארץ. לשמירת תורה ומצוות הוא לא חזר.
אילו חוק הגיוס שעבר השבוע בקריאה ראשונה היה תקף בזמנו, המשבר שמ' נקלע אליו היה נחסך ממנו והוא היה יכול לפתח את חייו על פי שאיפותיו וכישרונותיו באופן טבעי. הנקודה המרכזית בחוק הגיוס החדש היא הורדת גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ל־21, למשך שנתיים. לאחר מכן הוא יעלה ל־22 ובהמשך יתקבע על 23, במקום 24 כיום. הורדת גיל הגיוס נועדה לעודד את הצעירים החרדים לצאת ללימודים אקדמיים או לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה בגיל סביר, ולפני שהם מטופלים במשפחה עם כמה ילדים. בעבור מ', אפשרות כזו הייתה בבחינת יציאה מעבדות לחירות.
אמנם בחוק החדש יש גם מכסות גיוס וקנסות על אי עמידה ביעדי הגיוס, אבל אלה פחות חשובות. העולם החרדי ידע לחיות עם המכסות הלא גבוהות הללו ועם הקנסות הכרוכים באי עמידה בהן, והן ילכו ויתמוססו ויאבדו את משמעותן. אין שום ספק שמי שחפץ להמשיך ללמוד תורה ולהפוך את תורתו לאומנותו באמת, יוכל לעשות זאת. איש אינו רוצה או יכול למנוע את הדבר. מה שלא יתמוסס הוא העיקרון החדש של הורדת גיל הגיוס, שיאפשר לצעירים חרדים לצאת מהמלכוד ולהשתלב בחברה הישראלית לתועלתם ולתועלת החברה כולה. אפשר לקוות שהשנתיים הראשונות שבהן גיל הפטור הוא 21 ינוצלו בידי צעירים חרדים רבים ש"תקועים" היום בישיבות. אם כך יקרה, העולם החרדי צפוי לעבור שינוי גדול לטובה. ייתכן שאם התהליך יוכיח את עצמו, גיל הפטור ירד שוב ל־21, מה שישנה סדרי עולם בחברה החרדית.
לא רק מ' סבל מהמלכוד. לא פחות ממנו סובלים צעירים חרדים רבים אחרים שתקועים בישיבות ולא אוזרים אומץ לשבור את הכלים ולצאת לחופשי. הם מסתובבים בישיבות, לכאורה לומדים תורה אבל בפועל לא עושים דבר. התופעה הזו מזיקה לא רק להם אלא גם לתורה הנלמדת בישיבות. כשרוח של העמדת פנים, בטלנות וריפיון מרחפת בחלל בית המדרש, שום תורת אמת רלוונטית לחיים לא יכולה לצמוח בו. שחרור הצעירים שאינם מתאימים ללימוד תורה נמרץ מעולם הישיבות יועיל לא רק להם אלא גם לתורה, לחברה החרדית ולעם ישראל כולו.
תגובתם של חברי הכנסת החרדים להעברת החוק בקריאה ראשונה הייתה צפויה. "לפי ההלכה היו צריכים לקרוע קריעה", זעק ח"כ משה גפני. "מופע של צביעות והסתה", אמר ח"כ יעקב אשר. אכן, הרבה מאוד צביעות והסתה. כולם יודעים שחברי הכנסת האלה אינם מסוגלים לעולם לקבל החלטות שישחררו את העולם החרדי וצעיריו מהמלכוד והקיבעון שהוא התחפר בהם. כולם גם יודעים שבסתר ליבם, חברי הכנסת החרדים שמחים שמישהו אחר עשה להם את העבודה.
