לפני כמה שנים הייתה בטלוויזיה כתבה שעסקה ב'מהפכת המיניות בעולם הדתי'. המהפכה הייתה מהירה, חזקה ומתוקשרת. אני חושבת שאפשר כבר להתייחס אליה בלשון עבר- "המהפכה שהייתה". בכתבה ההיא התראיין רב מפורסם שעוסק בענייני מיניות ופוריות, הוא נשאל על דעתו לגבי איזו פרקטיקה מינית שנתפסה עד אז כלא לגיטימית בעולם הדתי. והוא אמר: "זה מותר על פי ההלכה, אז למה לא?". גם ספר שיצא באותה תקופה תחת שם רבני בדוי נכתב באותה הרוח. היו בו פרקטיקות ותפיסות ששנים ארוכות החזיקו אותן הרחק מעיני הציבור. פתאום הן היו מונחות שם, בנונשלנטיות, כאילו- "מה לא ידעתם שזה מותר? זה היה כך מאז ומעולם".
כנשואה טרייה, תמימה ולא צעירה הרוח הזאת עצבנה אותי והשאירה אותי בתחושות קשות. חוויתי פטרונות וסוג של רמיה. שנים ארוכות הורו לציבור להתקדש ומנעו ממנו מידע מסוים. בהחלטה מודעת לגמרי, אולי תרבותית ואולי אישיותית, החליטו אנשי מפתח לא להכניס לקונצנזוס הציבורי דברים מסוימים, הגם שהם מותרים בהלכה. הפער בין הפסיקות ההלכתיות למה שסונן מתוכן והוגש כ'שירות לציבור'- הותיר אותנו עם עולם מיני מצומצם ומנע שנים של התפתחות מינית, עונג וחיבור זוגי וקדוש.
יש אנשים שאומרים שלא צריך אישור מבחוץ ואי אפשר להאשים אף אחד שלא תיווך לך משהו שהיית אמורה לגלות בעצמך, אבל זה לא עובד ככה. שנים ארוכות מאוד עולם המיניות בעולם הדתי ההלכתי היה מאד מתווך. בשם הצניעות וה'קדושים תהיו'- לא ניתנה הדרכה מספקת לזוגות בראשית דרכם ובכלל לגברים ונשים- לגלות את גופם ואת עולמם המיני. הסינון האינטנסיבי והתיווך היה נתון בידי אנשי מפתח- רבנים, מורי הלכה, מדריכי חתנים וכלות. העניין הוא שאנשים שומרי הלכה שמים הרבה משקל ונשענים על מה שאמרו הרבנים והפוסקים. הם מעצבים את הגישה שלנו לגבי המעשים שלנו, באם הם רצויים ומותרים. ככה זה הלכה- היא בנויה על הישענות על אישור מבחוץ. אדם לא שומר שש שעות בין בשר לחלב כי הוא מרגיש מנפשו שזה מה שצריך לעשות. הוא עושה זאת כי זה מה שכתוב בהלכה והוא סומך עליה שהיא מכילה הכוונה למקומות גבוהים שהוא שואף אליהם.
היום המציאות השתנתה, וזה בעיניי יסוד המהפכה: א.נשים מוזמנים לגלות לבד ולבחור לבד. לקרוא, ללמוד, לשוטט, לחשוב, לבחור את הרב שלהם, את ההנהגה שלהם בינם לבין עצמם, בשקט, בחדרי חדרים. המהפכה היא לא מה יגלו אלא עצם האפשרות לגלות לבד. או ביחד.
הרבה נשים, גברים, רווקים וזוגות מוצאים אושר חדש במקומות שהיו סגורים בפניהם. פסיקות שהיו קיימות מאז ומעולם והוסתרו כי רצו לשמר תפיסות מסוימות יוצאות לאור. אנשים שרוצים למצוא את עצמם בתוך עולם ההלכה היהודית מרגישים שנגאלו ולא מוכנים לחזור אחורה ולטמון את הידע חזרה עמוק בתוך ארון הספרים היהודי.
למרות שיש עוד הרבה מרחב להתפתחות והתרחבות, נקודת האל חזור של המהפכה מאחורינו. אני חושבת ש'מכתב הרבנים' שחתמו עליו רבנים מובילים בציונות הדתית המתנגדים להנהגות ופסיקות מסוימות של הרב אליעזר מלמד, ועורר השבוע סערה, הוא הדף מהפיצוץ שהיא עשתה מזמן, גל של הדף שהולך וקטן עד שיישאר לו בסוף רק הד עדין.
