התקיפה הלילה (ד') של מערך הנ"מ של אסד מסמנת טריטוריה בשמי המזרח התיכון, בחלק המשותף לישראל ולסוריה. ישראל העבירה הלילה שני מסרים לצד הסורי האחד, ישראל לא תאפשר לאסד להחזיק מערכות הגנה נגד מטוסים מאיימות ובעלות יכולת לפגוע בכלי טיס.
צריך לציין כי לאסד אין באמת מערך נ"מ, מה שיש לו זה טילים שעפים מהקרקע לשמיים, בתקווה, במקרה הטוב לשבש את פעולות התקיפה של ישראל ובמקרה היותר טוב לפגוע באופן אקראי באחד המטוסים. לאסד יש יכולת הפלת מטוסים. עובדה, הוא הצליח להפיל אחד בשמי הגליל לאחר שבת של תקיפות נרחבות בסוריה, לפני ארבע שנים. אבל מערכות ההגנה של אסד לא באמת מאיימות ובעצם ניתן לומר שהיירוט המוצלח באותה שבת, נבע בשל תקלה רשלנית של הצד הישראלי, יותר מאשר הצלחת המערכת בצד הסורי.
אסד משגר טילים אבל בעיקר משדר תודעה של הגנה אווירית ומלחמה, במה שהוא מגדיר התוקפנות הישראלית, אבל הוא לא באמת מצליח לאיים. ישראל הצליחה בעבר לשכנע את רוסיה לא להעביר לאסד מערכות משוכללות שיכלו בהחלט לשנות את המצב באזור. אגב, אחרי הפלת המטוס הרוסי אסד כמעט הצליח לשכנע את פוטין לספק לו מערכות כאלו אבל שיחות סגורות, בעיקר בין נתניהו לפוטין, עצרו את המהלך.
החלק השני במסר שישראל מנסה לשדר לסוריה הוא בתקיפה עצמה. עד היום, ישראל עושה הכול כדי לא לקחת אחריות על תקיפות המיוחסות לה בסוריה. עצם ההודעה של דובר צה"ל על התקיפה של מערכות ההגנה הסוריות בעצם מאשרות בצורה רשמית את התקיפה שהייתה שעה קודם לכן. היעד בדמשק עוד לא ידוע אבל במלחמה שבין המלחמות, יש עוד מלחמה שבין המלחמות. היא עוסקת בעיקר בחלק שבו ישראל לא תאפשר לאסד להפוך את החצר האחורית שלו למחסן איראני בדרך לחיזבאללה, ולשלוט על העליונות האווירית במרחב.
נסו לדמיין איך היה נראה האזור אם את אותה הנחישות שהיא מפגינה מול סוריה בעשור האחרון, הייתה מפגינה ישראל מול חיזבאללה כבר משנת 2006.
