ביטול הסכם הגרעין, המתיחות בצפון, הלחימה מול איראן והעברת השגרירות האמריקנית, כל אלה והימים המתוחים שלקראתם אנו הולכים (רמדאן/ נכבה, שא"כ) מרחיקים את הבחירות למועד לא ידוע. גם באופוזיציה הששה אליי קלפי, הורידו השבוע את הרגל מהגז והפסיקו לדרוש הקדמת בחירות כי "אי אפשר יותר". לא ברור האם התנהגותם נובעת מאחריות לאומית נוכח העימות מול איראן או ההבנה שראש הממשלה נתניהו מעולם לא היה חזק יותר.
גם מי שביקש בקואליציה למתוח את הגבולות בשבועות האחרונים עם פסקת ההתגברות וניסיון לחוקק אותה במהירות שיא (הבית היהודי והעומד בראשה), לקח עשרה צעדים אחורה והתכנס לתוך מטריית ה"אחריות הלאומית". הצעת החוק, אם תהיתם, נעלמה מסדר היום של המליאה וספק אם תחזור לשם בשבועות הקרובים, נוכח התנגדותו העיקשת של יו"ר 'כולנו' השר משה כחלון. השבוע החולף, שהחל עם התייצבותה של ארה"ב לימין ישראל בסוגיה האיראנית ונגמר עם כמעט מלחמה בצפון, הוריד כל ספין פוליטי עתידי מהמדף.
עם זאת, בקרב ראשי האופוזיציה ניכר השבוע בלבול. איך מגבים את פעילות צה"ל בלי לפרגן לנתניהו? איך מברכים את טראמפ על החלטתו, בלי לזקוף אותה לזכות ראש הממשלה? אכן, המצב קשה. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר המחנה הציוני אבי גבאי חיפשו השבוע דרך להיות עם ולהרגיש בלי, אבל בליל המסרים המבלבלים העלו רק תמונת מצב אחת ברורה – בחירות עכשיו יישלחו אותם לעוד שנים באופוזיציה ואת זה שניהם ודאי לא רוצים.
אם המציאות המדינית-ביטחונית החדשה לא מספיקה, סקר חברת החדשות, שפורסם לקראת סוף השבוע, הבהיר לראשי המפלגות מימין ומשמאל, בחירות קרובות יהיו עם מנצח אחד (ליכוד – 35 מנדטים) והרבה מפסידים. הבית היהודי עם שמונה מנדטים בלבד, ארבעה לש"ס וישראל ביתנו/כולנו עם שישה מנדטים בלבד. גוש הימין אולי היה שומר על כוחו אם הבחירות היו מתקיימות היום, אך המפלגות שבו היו מאבדות מכוחן באופן משמעותי. פסקת התגברות לא מביאה מנדטים כשהאיראנים על הגדרות מתברר, וגם לא כלכלת בחירות מפנקת.
ליברמן לעומת זאת מתאושש מעט ונראה שמה שמחזק אותו זה לא המלחמה העיקשת שלו בחרדים וביצירת סדר יום של דת ומדינה, כי אם כאשר הוא מתפקד כשר ביטחון חזק ומרתיע. אם יעבוד נכון הוא יוכל למנף את סדר היום הביטחוני שנוצר פה כדי להרים את ישראל ביתנו מעל לאחוז החסימה אל עבר בסיס מוצק של שבעה מנדטים, ולייצב את כוחו. בליכוד גם כן יכולים לברך על המהלכים המוצלחים של נתניהו בגזרה הבינלאומית ולקצור את המחמאות והיציבות הפוליטית בשמו.
השבוע הקרוב, עם העברת השגרירות האמריקנית לבירה וחגיגות יום ירושלים, לצד יום הנכבה ופתיחת חודש הרמדאן, צופים גם כן שבוע נקי מפוליטיקה פנימית, או משברים מדומים בקואליציה. אם נתניהו יבחר בכך (וכפי שטענו בעבר, המפתחות רק בידיים שלו, שא"כ) הוא יכול לשמור על הקואליציה שלו עד לפתח 2019, או לנצל את המומנטום אחרי המערכה הביטחונית ולקטוף את הפירות בבחירות בקיץ.
