שכר ממוצע של שופט בבית המשפט העליון עומד על יותר מ־75 אלף שקל בחודש, ועלות השכר מתקרבת ל־90 אלף שקל. על פי דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר, שופטי העליון הם מבעלי המשכורות הגבוהות ביותר במגזר הציבורי. גם הפנסיה התקציבית המשולמת מקופת המדינה לפורשים מבית המשפט (הוותיקים יותר מביניהם, שזכאים לפנסיה תקציבית), היא מהנדיבות ביותר ומככבת ברשימת שיאני השכר.
בתגובה לביקורת הנשמעת מעת לעת על גובה השכר והתנאים המפליגים של השופטים, מסבירים לנו "מקורביהם", בין השאר, שיש צורך לשמור על העצמאות המחשבתית של שופטי העליון ולמנוע ניסיון להטיה, שוחד וקבלת טובות הנאה, הן בהווה והן בעתיד. למרות הביקורת המוצדקת על הסכומים, אפשר להבין את ההיגיון שבהסבר הזה, גם אם לא בהכרח לקבל אותו.
השבוע פרסמה חברת הביטוח "מגדל" את תנאי העסקתו של שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאה חנן מלצר, שפרש ממש לאחרונה מכס השיפוט. כפי שפורסם, לפני כמה שבועות נענה מלצר להצעתו של שלמה אליהו, בעליה של חברת הביטוח, לכהן כיו"ר החברה.
מלצר קצת התבלבל: בפינוקים והטבות של מיליונים מחברה מסחרית, אין שום "שליחות ציבורית"
במסגרת תנאי העסקתו של היו"ר החדש, השופט בדימוס מלצר, הוא ייהנה ממשכורת חודשית של 159 אלף שקל (כ־1.9 מיליון שקל בשנה) וזאת תמורת שני שליש משרה בלבד. מלצר גם יפונק ברכב צמוד ובתנאים סוציאליים מלאים: הפרשה לפנסיה, השתלמות, אובדן כושר עבודה וכו'. הוא יזכה ל־26 ימי חופשה בשנה, 7 ימי הבראה ו־21 ימי מחלה. סך כל עלות שכרו ותנאיו של מלצר עשויים להגיע לכ־2.5 מיליון שקל בשנה.
"עבורי זו זכות ובמידה מסוימת אף שליחות ציבורית לכהן כיו"ר הדירקטוריון של מגדל אחזקות", אמר מלצר בתגובה למינוי. הוא אף כינה את התנהלותו של שלמה אליהו כ"אצילית ממש".
אי אפשר שלא לתהות מדוע בחר אליהו בשופט העליון שזה עתה פרש, לכהן כיו"ר דירקטוריון מגדל אחזקות, חברה שחולשת על מאות מיליארדי שקלים מחסכונות הציבור (פנסיה, גמל, השתלמות ביטוח ועוד). זאת כאשר לשופט הנכבד, ששימש בעבר כפרקליט צבאי, עורך דין פרטי, וחבר ויועץ משפטי במפלגת העבודה, אין כל ניסיון ניהולי בכלל וכספי בפרט.
לא פעם עולות טענות על כך שהקליקה המשפטית היא מועדון חברים סגור. ביקורת קשה בהיבט הזה נמתחת על התנהלות הוועדה למינוי שופטים, בהובלת נציגי בית המשפט העליון. גם אם מלצר כבר איננו יושב על כס המשפט, חבריו עדיין שם. אליהו מבחינתו עשה צעד נבון. מגדל היא מה שמכונה "שחקן חוזר" בספסלי בית המשפט, בעקבות תביעות מבוטחים. אי אפשר להתעלם מכך, ומהמשמעויות של הצבת סגן נשיאת בית המשפט העליון בראש החברה. בנוסף, ולמרות הניסיונות להציג את זה אחרת – גם השופטים הם בני אדם. לשופטים שהצטרפו למערכת משנות האלפיים כבר לא מובטחת פנסיה תקציבית על חשבון המדינה, ולפחות לחלקם יש שאיפות הלאה. הם מסתכלים ולומדים.
אלו אומנם רק השערות ותהיות, אך הן בהחלט מטרידות. והנה עוד נקודה למחשבה: אליהו נמצא בסכסוך ממושך עם הרגולטור – רשות שוק ההון והעומד בראשה משה ברקת. לטענת הפיקוח, אליהו פועל בדרכים אסורות כדי להתערב בנעשה בחברה. הוא מצידו הספיק להחליף יותר מעשרה מנכ"לים ויושבי ראש בתוך תשע שנים. עכשיו, כשהוא מציב בראש הפירמידה אישיות משפטית (בדימוס) בכירה כל כך, נראה שהוא מכסה את עצמו היטב.
איך שלא מסתכלים על המינוי הזה ועל המשמעויות שלו – זה לא נראה טוב, עם השלכות מזיקות מאוד. ועוד משהו: מלצר קצת התבלבל. "השליחות הציבורית" שהוא דיבר עליה צריכה לבוא לידי ביטוי בכך ששופט שפרש יעמוד בראש עמותה או ארגון לטובת הציבור, וינצל את מעמדו כדי לתרום לחברה הישראלית. בפינוקים והטבות של מיליונים מחברה מסחרית, אין שום שליחות ציבורית.
מ"מגדל" נמסר בתגובה: "כבוד השופט בדימוס חנן מלצר פעל וימשיך לפעול עבור הציבור. כניסתו לתפקיד יו״ר מגדל אחזקות ופיננסים בע״מ אמורה לסמן חיזוק ויציבות בממשל התאגידי – צעדים שמטרתם להוביל מהלכים להעצמת האינטרס הציבורי".
נוכלים מאחורי המסך
הטלטלות והירידות בשווקים הפיננסיים, שמלוות אותנו מתחילת 2022, לא פסחו גם על המטבעות הדיגיטליים. בחלק מהמקרים, הירידות במטבעות הקריפטוגרפיים היו חדות יותר מאשר במדדים המובילים, כגון s&p 500 והנאסד"ק.
מי שחשב שהשקעה במטבעות הללו היא אלטרנטיבה, חוף מבטחים במקרה של ירידות בשוקי ההון ה"מסורתיים", גילה שקיימת כיום קורלציה די עקבית בין כיווני השוק למסלולי הקריפטו. במיוחד לאור הפעילות ה"אקטיביסטית" של הבנק המרכזי בארה"ב.
אך זו לא הבעיה היחידה. בהתחשב בכך שהשוק הזה איננו מפוקח, באופן לא מפתיע ההונאות בתחום הזה הולכות ומתרחבות. דו"ח שפרסמה קבוצת Chainalysis, המתמחה בניתוח השוק, ושפורסם לאחרונה בערוץ הטלוויזיה האמריקני CNBC , מעלה כי בשנת 2021 הצליחו נוכלי קריפטו ברחבי העולם לשדוד 14 מיליארד דולר ממשתמשים שונים, בהונאות רשת וגניבות. מדובר בעלייה של 79% בהפסדים בעקבות פשעי קריפטו, בהשוואה לשנה הקודמת. מי שעוקב אחרי החדשות הפליליות כאן אצלנו בארץ, יגלה שגם הישראלים תופסים "מקום של כבוד" מפוקפק בין יצרני ההונאות הללו, עם עשרות עצורים בשנה האחרונה.
אין ספק שהרשתות החברתיות תורמות להגברת הבאז ולעידוד השקעה, בעיקר בהפצת סיפורים על כאלה שהצליחו להתעשר בקלות וקנו בית או רכב מפואר. חלק ניכר מהבעיה היא העובדה שבשוק הקריפטו יש אי־סימטריה של מידע בין משקיעים קטנים לעומת שחקנים גדולים ו"יזמים", כאלה שסיפורי אלף לילה ולילה, חסרי כל אחיזה במציאות, משרתים אותם היטב.
לאף אחד אין באמת מושג לאן הולך שוק המטבעות הדיגיטליים. מה שברור הוא שיש בזה הרבה סיכונים, וצריך להכיר אותם היטב לפני שמשקיעים בו.
