סרטי אימה ואסונות קלאסיים משתמשים בתפנית קבועה בעלילה – הם גורמים לצופים לחשוב שהרע מכול עבר, ודווקא אז מדרדרים את המצב יותר. נדמה שאנו נמצאים כעת באחד מרגעים אלה, לאחר שכבר חשבנו שמצאנו את הדרך לחיות ולתפקד לצד הנגיף, ופתאום אנו שוב חוזרים לאחור. בינתיים נראה שהפגיעה היא "רק" בתיירות הנכנסת, אבל למעשה מדובר בנזק אדיר שנגרם לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל – הקשר עם יהדות התפוצות.
סגירת גבולותיה של מדינת ישראל לאזרחים זרים מעמידה בשורה אחת עם התיירות הרגילה (שהיא חשובה כלשעצמה) את מערכת החינוך הציונית העולמית – ובראשה פרויקט תגלית – שמביאה לכאן עשרות אלפי צעירים יהודים מדי שנה בשנה. המשתתפים בשלל התוכניות האלו אינם תיירים, הם הסנאטורים ומוקדי התמיכה העתידיים של ישראל. הם המשפיעים ברשתות החברתיות, המובילים הפוליטיים במפלגות השונות ולמעשה הם חלק בלתי נפרד מחוסנה ומעוצמתה של מדינת ישראל. ללא חשיפתם לעובדות הבסיסות על מדינת ישראל לא יהיה לנו עורף אסטרטגי.
50 אלף הצעירים והצעירות היהודים שמגיעים לכאן כל שנה "מגלים" את מדינת ישראל מחדש. הם מפתחים הזדהות עמוקה עם המדינה והעם ומתחברים גם לזהותם היהודית. המחקרים שלנו ומחקרי מכון כהן ללימודי יהדות באוניברסיטת ברנדייס שבמסצ'וסטס הראו שבוגרי תגלית משתלבים בתפקידי מפתח בארגונים יהודיים בקמפוסים, מקימים קהילות יהודיות ומוצאים בני ובנות זוג יהודים. הם גם השגרירים הנאמנים והטובים ביותר שלנו בזירות רבות.
בכמעט שנתיים האחרונות, כאמור, כל זה נקטע ואנחנו מרגישים את ההשלכות. כעת, הסטודנטים בקמפוסים שלא הספיקו להשתתף בתוכניות כמו תגלית כבר פחות להוטים להגן על ישראל ופחות מזדהים איתה. יש להם גם פחות כלים להתמודד עם מתקפות אנטישמיות ואנטי־ציוניות והם מעדיפים פשוט להחריש.
את מקומן של התוכניות שלנו בחייהם של הצעירים תפסו תכנים אחרים, חלקם לא קשורים למדינת ישראל וחלקם אפילו עוינים אותה. לאורך זמן, התופעה הזו היא אתגר אסטרטגי עבור ישראל.
הסטודנטים בקמפוסים היום כבר פחות להוטים להגן על ישראל ופחות מזדהים איתה. יש להם גם פחות כלים להתמודד עם מתקפות אנטישמיות ואנטי־ציוניות והם מעדיפים פשוט להחריש
עם הגעת הקבוצות הראשונות לארץ חשבנו שהסיוט הזה מאחורינו, אבל הווירוס, כמו הרוצח בסרטי האימה, לא נכנע בקלות. השמיים נסגרו שוב, עשרות סיורים נדחו למועד לא ידוע, ומדינת ישראל נחלשה עוד קצת.
אולם, אם נכונים הדיווחים שהווריאנט החדש אינו מסוכן כפי שחשבו בתחילה, חייבים לפעול ומהר. לאחר שהמשק כולו נפתח וחזרנו לחיות חיי שגרה הודות לחיסונים ולטיפולים החדשים בקורונה, אין סיבה להמשיך לבלום את התיירות הנכנסת, ובייחוד את מערכת החינוך הציונית העולמית. יתר על כן, זה הזמן לראות במערכת החינוך הציונית העולמית קטגוריה שעומדת בפני עצמה ולהתייחס אליה בהתאם. יש להפריד בינה לבין התיירות הנכנסת הרגילה.
יש להקל על אלה המגיעים ארצה, ובלבד שהם מחוסנים (או מכונסים במשטר הדוק של קפסולות), כדי לשמור על בריאותם ורווחתם של תושבי מדינת ישראל. הקבוצות הללו תעמודנה בתנאים המחמירים ביותר של משרד הבריאות. המשתתפים יהיו מחוסנים ויעברו בדיקות קפדניות. המודלים הקפדניים שיישמה תגלית בשנה החולפת הוכיחו שהקפדה יתרה על הנחיות מונעת הדבקה באופן מוחלט. אני יכול לומר בביטחון שאם חלילה תהיה התפרצות נוספת, משתתפי תגלית לא יהיו הגורם לה.
העבודה שלנו רק מתחילה. עלינו לגשר על כמעט שנתיים של נתק חסר תקדים עם יהדות התפוצות. אחרי שפתחנו את השער אנחנו חייבים לחזק גם את הגשרים. עלינו להבין שחלק חשוב ממקור עוצמתנו נמצא מעבר לים ולמצוא את כל הדרכים לחבר את הדורות הצעירים של יהדות התפוצות לחזון הציוני. 50 אלף משתתפים מחו"ל הם אלה שיאפשרו לעולם לשמוע את הסיפור האמיתי של מדינת ישראל בלי פילטרים עוינים כפי שקרה בעבר. אם התגברנו על הקורונה, אני בטוח שנוכל גם לאתגר הזה.
