ביום ירושלים 2014 עמד שר החינוך דאז נפתלי בנט בקבר שמעון הצדיק ושר "ירושלים של זהב", השבוע הוא כינה במילה "פרובוקטור" את ח"כ איתמר בן-גביר שהעביר את לשכתו לשכונה בימים האחרונים בעקבות הצתת בית יהודי. שמונה שנים והבדלים אידיאולוגיים מפרידים בין האירועים, ובכל זאת סביר להניח שיסוד הפעולה של השניים אז והיום נותר זהה: הבנת חשיבות הנוכחות היהודית באזור שהוא שלנו.
ובכל זאת, ערב נסיעתו ההיסטורית אמש (ב') לבחריין, זעם ראש הממשלה נפתלי בנט על צעדיו של בן-גביר: "אנחנו לא זקוקים לפרובוקטורים שיבואו כדי להדליק את האזור רק בשביל מטרות פוליטיות. אנחנו לא צריכים – לא את עופר כסיף, לא את בן-גביר ולא את טיבי – שינהלו לנו את ירושלים". אם נתעלם מכלילת בן-גביר בנשימה אחת בין כסיף וטיבי. האם במטרתו של בן-גביר יש גם פוליטיקה? ודאי. אך נראה שגם הגעתו של בנט לשמעון הצדיק לא נבעה מפרץ קדושה ולוותה בדגלי הבית היהודי ובפעילי המפלגה. ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבזכות המעשה, ניתנה תשומת לב לצורך בהגברת הביטחון של התושבים היהודים והמתפללים שעושים דרכם אל אותו הציון וסובלים מהתנכלויות יומיומיות של ערביי השכונה.
זה כבר 48 שעות שהלשכה העראית שהקים ח"כ איתמר בן-גביר בשכונת שמעון הצדיק בירושלים הכתיבה את סדר היום הפרלמנטרי והמדיני בטחוני במדינת ישראל. המעשה גרר עימותים ודחיפות בין ערבים ליהודים ובין שניהם לכוחות הביטחון. בעוד גינויים טריוויאליים נשמעו מצד מרצ, העבודה ויש עתיד, גם בכירי הממשלה מהצד הימני של המפה תקפו את המהלך.
סער בחר שלא להתייחס לנושא, אך לאור שאלת כתבת מקור ראשון השיב כי "אני לא מתכוון להיות יועצו של בן-גביר, יחד עם זאת אני מקווה שכל אדם ודאי איש ציבור יעשה כמירב ומיטב יכולתו להחזיר את השקט ולהבטיח רגיעה בכל מקום בארץ ישראל", ואילו מהמרכז הצהיר גנץ: "אני אומר לחברי הכנסת שמנסים לתפוס טרמפ פוליטי על המצב, ובהם גם ח"כ בן-גביר: אתם פועלים נגד האינטרס הביטחוני, המדיני והחברתי של מדינת ישראל. תנו למדינה להפעיל את הכוח, ואל תלבו את האלימות. גם לנבחרי ציבור יש אחריות. זה לא משחק, מדובר כאן על חיי אדם".
אפשר לא להסכים עם סגנון ההתנהלות של ח"כ איתמר בן-גביר ולהגיד כל אחד לעצמו ש"הוא היה פועל אחרת", אך האם בנט, סער או גנץ מתנגדים למהות? הם חולקים על כך שצריך לעשות משהו עם המצב בו בחצי שנה האחרונה התרחשו בשכונה פיגוע דריסה נגד שוטרים, פיגוע דקירה נגד אישה, הצתה של תשעה רכבים ובית שנשרף כתוצאה מבקבוק תבערה? מישהו מהבכירים התייחס לעצם הדרישה להציב במקום נציגות משטרתית בכדי לשמור על החיים היהודים במקום ולמגר את ההתנכלויות?
כנראה שלא. מבחינת ראשי הקואליציה, במקרה הטוב המעשה של בן-גביר הייתה "פרובוקציה", ובמקרה הרע: "פגיעה בביטחון המדינה". אך אם בסופו של דבר תשומת הלב הוסתה כך שהמשטרה תיאלץ לטפל והממשלה להתייחס רק מכיוון שבן-גביר עורר מהומה – כנראה שזו הייתה הדרך לחזור בעוצמה אל בורות המים, השוק והשכונה.
