אחד הביטויים השגורים יותר לאחרונה באמצעי התקשורת הוא: "כפי שפורסם לראשונה אצלנו". זה יכול להיות בעיתונות הכתובה, אבל התופעה בולטת ביותר דווקא ברדיו ובטלוויזיה. אז מצויין הערוץ שבו "פורסם הדבר לראשונה" ובצדק רב אף מדגישים את שם הכתב או הכתבת הראויים לשבח הראשוניות. גם כאן הבעיה העיקרית הן העובדות עצמן. כמעט כל חדשה מסוג זה פורסמה "לראשונה" ביותר ממקום אחד , והגרסאות השונות צצות באופן מיידי. בנוסף לכך, הדרמטיות הכרוכה בהודעת הראשוניות נראית בדרך כלל כבלתי מוצדקת ולעיתים אף מגוחכת. כמעט תמיד מסתבר שהידיעה עצמה אינה משנה סדרי עולם ואפילו לא סדרי ציבור ופוליטיקה. אם היו חדשות חשובות יותר, ייתכן מאוד שכלל לא היו חשים בצורך להכריז מי הראשון שאכן פרסם את הידיעה "המרעישה".
אפשר לשאול את עצמנו מה רע כל-כך בתחרות נוספת שתתרחש מול עינינו. מדוע שרק בתוכניות ראליטי נדרג ללא הרף את המתחרים, ואם אפשר אז אפילו נשנה לחלוטין את הדירוג במקצה התחרות הבא. אלא בכל הנוגע לחדשות יש כאן סכנה לזילות מתגברת ברמת האמינות התקשורתית. האם ידיעה שפורסמה בערוץ מסויים לראשונה זוכה להדגשה משום חשיבותה, או בעיקר משום שניתן להתהדר בפרסומה הראשון בעולם. האם האתגר לזכות בתואר "ראשון המפרסמים בערוצנו" אינה עלולה להעביר את הכתב ואת העורך על דעתם בכך שיעניקו חשיבות מוגזמת לזוטות כגון: כפי שפורסם אצלנו לראשונה שר החוץ רמז למקורביו שציפה מראש הממשלה להזמינו לביקור במדינות המפרץ. (הידיעה על אחריותי בלבד). התחרות להיות ראשון המפרסמים חשובה וטבעית אך יש לשער שברגע שהיא הופכת לדומיננטית גם בדיקת העובדות לא תהיה יסודית.
איני יכול להתעלם מהאווירה הכוללת המעודדת הכתרת ראשוניות מסוג הזה. כמעט כל תחום בחיינו הפך לתחרותי לא מבחינת איכותו, אלא מבחינת נראותו. בוודאי שהפוליטיקאים הם המובילים בכך, וזאת באופן שרבים מהם מדרגים את חשיבות הנושאים שבהם יפעלו ועליהם יכריזו ברבים. ממילא ההתנהלות הפוליטית הזאת משפיעה על העומק התרבותי שלנו אשר מתפעל הרבה פחות מהתכנים והרבה יותר מהניצוצות המבזיקים. ברור לגמרי שזאת תחרות ראויה והגונה להיות ראשון, והיא רלבנטית גם בשטחי הרוח והמדע. אבל כאשר על זוטות של ממש מכריזים בחדשות ובכתבות ובהתרגשות רבה " כפי שפורסם בערוצנו לראשונה", אדם שואל את עצמו בהכרח מה קורה עם הדברים החשובים באמת בחייו שאולי לא זכאים לתואר הנכסף הזה.
