בבהילות רבה, ללא דיון ציבורי מסודר, מובילות עכשיו שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון ומנכ"לית משרדה דלית שטאובר, מהפכה כללית בלימודי המקצועות ההומניים בתיכונים. לפי הרפורמה המתוכננת, משנת הלימודים הבאה ייבחנו התיכוניסטים רק בארבע בחינות בגרות חיצוניות: מתמטיקה, אנגלית, לשון והמקצוע המוגבר (המכונה בפי התיכוניסטים "מגמה"). בכל שאר מקצועות החובה הנלמדים בבתי הספר, ובהם תנ"ך, ספרות, היסטוריה, אזרחות וכן הלאה, ייבחנו התלמידים בבחינה פנימית בבית הספר.
רשמית, מטרת השינוי היא להפוך את הבחינות במקצועות ההומניים למעמיקות יותר, כאלה שיגרמו לתלמידים להפעיל מיומנויות מגוונות, ולא רק לשנן חומר ולפלוט אותו במחברת הבחינה. עוד כוללת הרפורמה דרישה מכל תלמיד לכתוב במהלך שנות התיכון עבודת חקר "ברמה של עבודה סמינריונית", שתכלול מחקר משמעותי, ובהכנתה ישולבו מיומנויות למידה מתחומים שונים. את הזמן שאמור להתפנות במחצית השנה האחרונה של כיתה י"ב, מתכוונת שרת החינוך להקדיש ל"הכנה לחיים": קורסים בהתנהלות פיננסית נכונה, הכנה לשוק העבודה המשתנה ועוד.
על הנייר זו תוכנית מרשימה. אם תיושם במלואה, בהתאם לחזון השרה ואנשיה, היא עשויה להעלות את רמת הלימוד של המקצועות ההומניים, שסובלים כיום מיחסי ציבור גרועים ומלא מעט הזנחה. אלא שמומחים לדבר משוכנעים שעל אף הכוונות הטובות זהו מתכון בטוח לקטסטרופה, שתחסל לחלוטין את החינוך ההומני של תלמידי ישראל. ראשי הוועדות של מקצועות החברה והרוח במשרד החינוך, בכירים מהאקדמיה שמלווים בהתנדבות את העשייה המקצועית של המשרד, שיגרו לשרה ולמנכ"לית מכתב זעקה וקראו לבלום מיד את הרפורמה. לטענתם, שינויים חפוזים דומים שנעשו בעבר פגעו אנושות ברמת הידע של תלמידי ישראל בתחומים הקשורים לליבת הזהות היהודית והישראלית. כדוגמה הם הביאו את שינוי תוכנית הלימודים בהיסטוריה, שתקופת השואה בה הפכה לנושא בחירה. כתוצאה מכך, מידע בסיסי על השואה, שהיה עד אז נחלתו של כמעט כל אחד מבוגרי מערכת החינוך הממלכתית, חסר כיום לחלק ניכר מהצעירים הישראלים.
מורים העוסקים בהוראה בשטח מודאגים אף הם מתוצאות המהלך, שעד כה אפילו לא הוצג להם רשמית במלואו. לדבריהם, כדי להתרשם מהרמה הצפויה בבחינות הבגרות הפנימיות המתוכננות, אין צורך בהשערות ובתחזיות שבריריות. "הערכה פנימית" היא חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים כבר שנים רבות, והיא הועצמה מאוד אחרי כניסתו של הרב שי פירון ללשכת שר החינוך לפני קרוב לעשור. בפועל, יחידות החומר שההערכה עליהן היא פנימית זוכות להשקעה פחותה במשאבי זמן והוראה לעומת אותן יחידות שההערכה בהן חיצונית, וממילא רמת ההוראה יורדת גם היא.
יש אומנם שכבה דקה של בתי ספר מצטיינים, שרמת ההוראה בהם גבוהה בכל המקצועות. אך ברוב בתי הספר, שהמערכת נאלצת לתעדף בהם את התחומים והמקצועות השונים, מרבית המשאבים מופנים להכנה לבחינות החיצוניות. ההעדפה אף צפויה להחריף בשנים הבאות, ככל שמנהלי בתי הספר יקבלו (ובצדק) עצמאות רבה יותר בחלוקת שעות ההוראה. באורח כמעט בלתי נמנע, שעות לימוד רבות שמוקדשות היום לתנ"ך, לאזרחות או להיסטוריה, יהפכו בעקבות המהלך לשעות הוראה של מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה או מחשבים. הפיתוי להסב את השעות ולהוריד את רף הדרישות בבחינות הפנימיות, יהיה גדול מכדי שפיקוח חיצוני, קפדני ככל שיהיה, יוכל לו.
החלום הנוסף של השרה, כתיבת "עבודה סמינריונית" בידי כל תלמיד תיכון, נשמע גם הוא נפלא, עד שבוחנים את ההיתכנות המעשית. כתיבת עבודות ברמה גבוהה, ודאי בידי תלמידי תיכון, מצריכה הנחיה איכותית וליווי נמרץ לאורך שלבי המחקר והכתיבה. אולם מסלול ההכשרה של מורים בישראל כיום, גם לכיתות התיכון, אינו מכין אותם להנחיית עבודות ברמה כזו. ספק עד כמה הם עצמם יודעים לכתוב עבודה סמינריונית ברמה אוניברסיטאית. הסיכוי להכשיר לכך אלפי מורים בתוך חודשים ספורים, כמוהו כסיכוי ששרת החינוך והמנכ"לית הטרייה שלה הספיקו לבחון היטב את הרפורמה המטלטלת שלהן לפני שפרסו עליה את חסותן.
לנוכח הקשיים, המוכרים היטב לשרה ולצוותה, יכולנו להניח שתוכנית שאפתנית כל כך, המשנה סדרי בראשית בחינוך העל־תיכוני בישראל, לפחות תיושם בהדרגה. תחילה בכיתות הנמוכות יותר, אחר כך בגבוהות. אפשר היה גם לשקול ניסוי מקדים, כנהוג במשרד החינוך בהטמעת תוכניות גרנדיוזיות הרבה פחות. יישום הדרגתי, או לחלופין ניסוי מקדים, מעניקים למערכת את היכולת לגלות תקלות וקשיים כשהם בהיקף קטן, ולהיערך להתמודד איתם בעוד מועד. יישום הדרגתי מאפשר גם מדידה של תוצאות במעלה הדרך, במטרה לגלות אם יישום הרפורמה צפוי להשיג את המטרות. אך מהדיונים שנערכים במשרד בשבועות האחרונים עולה כי השרה והמנכ"לית מסרבות אפילו לשקול כל מודל של יישום הדרגתי או עריכת ניסוי מקדים.
בכירים במשרד החינוך מספרים כי השרה שאשא־ביטון הצהירה בפניהם שמבחינתה משרד החינוך אינו מקפצה לתפקיד אחר. לדבריה, היא מעוניינת לשמש כשרת החינוך משך שמונה שנים לפחות. אך ההתנהלות סביב הרפורמה, והבהילות ליישם אותה באופן מיידי, משדרים מסר הפוך בדיוק. כביכול היא חשה שזמנה במשרד קצר וקצוב, וכל מהלך שלא תבצע כעת במהירות לא תוכל להשלים לעולם.
הורוביץ בעד טיפול המרה
שר הבריאות ניצן הורוביץ לא נח, והשבוע הציג יחד עם מנכ"ל משרדו מדיניות האוסרת כל טיפול שמטרתו שינוי נטייה מינית. העיסוק המקצועי בסוגיה הוא מבורך: מי שפגש נפגעי "טיפולי המרה" ושמע את סיפורי הזוועה על המצוקה והסבל שחווים רבים מבוגרי הטיפולים הללו, מבין שזו סוגיה בעייתית. היומרה להצליח "לתקן" נטיות מיניות מתבררת במקרים רבים כחסרת בסיס. לכן ראוי להגביל את העיסוק בתחום הרגיש והבעייתי הזה.
אך באופן משונה, ממש במקביל לאיסור המוחלט הזה פותחת מערכת הבריאות את השער לרווחה בפני הליכים רפואיים לשינוי מגדר. ככל שחולפות השנים, פרקטיקות רפואיות שמטרתן שינוי מגדר נעשות נפוצות, ואף זוכות למימון ממערכת הרפואה הציבורית. רק לאחרונה אישרה ועדת סל הבריאות מימון ציבורי לחלק נוסף בתהליך, פרוצדורה שמטרתה עיצוב מחדש של מיתרי הקול של מי שעברו שינוי מגדרי. גם צה"ל מממן כיום ניתוחים לשינוי מין לחיילים העומדים בתבחינים שנקבעו לכך, ואף דואג עבורם לליווי פסיכולוגי מקצועי. וכך, בעוד מסע הדה־לגיטימציה לכל פעולה שמטרתה שינוי נטייה מינית נמצא בשיאו, שינוי מגדר באמצעים רפואיים פולשניים ובלתי הפיכים נעשה חלק מנורמה רפואית וחברתית רווחת.
אם טיפולים פסיכולוגיים לשינוי נטייה מינית יותרו, יש אכן סכנה גדולה שאנשים ייגררו אליהם בכפייה. גם מחוץ לחברה הדתית יש קבוצות אוכלוסייה רבות שהנטייה המינית ההומוסקסואלית נחשבת בהן לבלתי לגיטימית, ואי אפשר כלל לדבר בהן על רצון חופשי לגבי טיפולים כאלו, ודאי לא בגיל הנעורים. אך העובדה שלא קיים לחץ חברתי מקביל לעבור טיפולים וניתוחים לשינוי מין, לא הופכת את ההליכים עצמם לפחות מסוכנים. אם ההנחה היא שבנושאים של מגדר וזהות ראוי שהחברה תגן על הפרטים המרכיבים אותה מפני נזק לעצמם, אזי ההגנה הזו צריכה להיות פרושה לאורך כל החזית.
מנגד, אם אנו מאמינים שזכות האדם על גופו כוללת גם את הזכות לערוך מהלכים הכוללים סיכון משמעותי לגוף ולנפש, כל עוד הדבר נעשה מרצון חופשי, אין מקום לשנות את הגישה דווקא כשזה נוגע לטיפולי המרה. לא ייתכן שהשתייכותו של שר הבריאות לקבוצת לחץ פוליטית וחברתית מסוימת, תשפיע על תוכן החוזרים המקצועיים שמוציא המשרד בראשותו.
