בשיח הציבורי בישראל, "החברה האזרחית" היא שם קוד לעמותות שמאל, והימין רואה בכך ניסיון לייצר אפיק השפעה עוקף דמוקרטיה במימון של ממשלות זרות. אבל "החברה האזרחית" אינה בהכרח כינוי מכובס לארגוני שמאל, והיא יכולה וצריכה להיות חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם הלאומית. קידום חברה אזרחית לאומית אינו פתרון בדיעבד, אלא צורך לכתחילה שמאפשר לאזרחי ישראל לממש את חירותם.
קצרה היריעה מלהביא את כל הדוגמאות הממחישות כיצד כמעט מאחורי כל הצעת חוק עומד כנראה ארגון אזרחי שאינכם מכירים. למעשה, המערכת הפוליטית והשיח התקשורתי אינם אלא הקצף שעל פני המים: החברה האזרחית היא שמייצרת את זרמי העומק הנסתרים המשפיעים על גובה הגלים, על רוחות הצד ועל הכיוונים שהספינה תפנה אליהם.
השפעתה של החברה האזרחית על מקבלי ההחלטות נובעת מכמה סיבות. ראשית, מומחיות – היכולת לסייע לנבחר הציבור לקדם סדר יום בתחום פעילות שאינו בקי בו. שנית, המשכיות – פעילות שאינה תלויה בבחירות או בחילופי השלטון. שלישית, גמישות – הארגונים פועלים מהר יותר ממוסדות השלטון ומהפקידות המקצועית.
החברה האזרחית היא פתרון המגובה במסורת ובהיסטוריה היהודית, שבא לידי ביטוי בחייהן של הקהילות היהודיות בכל תפוצות ישראל. במשך אלפיים שנות גלות דאגה הקהילה היהודית לרווחת חבריה, לחינוך, לתמיכה בנזקקים ולשירותי דת, ואף קיימה מערכת משפט אוטונומית ומערכת גביית מיסים. היו אלה המוסדות הלאומיים הוולונטריים שדחפו להקמתה של מדינת ישראל. במילים אחרות: אפילו ישראל היא תוצר של החברה האזרחית.
אלא שהגולם קם על יוצרו ובמשך עשרות שנים שיתקה המדינה לחלוטין את החברה האזרחית. בימי שלטונם של דוד בן־גוריון ומפא"י הונף דגל הממלכתיות, ומרכז הכובד עבר מהקהילות אל מוסדות המדינה. את מה שעשה הקומוניזם לדתות בשם השוויון במשך שבעים שנה עשתה מפא"י בשם הממלכתיות לחברה האזרחית בשלושים שנות שלטונה.
המהפך ב־1977 נתן את האות להתארגנות מחדש של מחנה השמאל בשלל ארגונים שביקשו "להחליף את העם", לסנדל את ממשלת הימין ולהחזיר את השמאל לשלטון. טוב עשה השמאל כשהשיב לחיים את החברה האזרחית שהתנוונה תחת שלטון מפא"י. את הטענות על הזנחת ערכי החברה האזרחית לאחר מהפך 1977 ראוי להפנות לימין.
בשנתיים האחרונות המחנה הלאומי מפוצל, נעדר שיח ערכי, סובל משיח אוטומטי לפי פוזיציה, מלא במאבקים על בסיס פרסונלי ולא מצליח להתאחד כדי לשלוט. את החלל הרעיוני הזה יכולה למלא החברה האזרחית. שם עדיין חולשתו של הימין הישראלי, אך שם גם תקוותו.
הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית
