ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד מקפידים להתהדר לעיתים מזומנות בתפקוד הטוב של ממשלתם. לדבריהם, מדובר בממשלה שעובדת היטב, בתיאום הדוק בין כל חלקיה, ואשר שמה את טובת אזרחי ישראל כולם בראש מעייניה. "חברים, זאת ממשלה של עשייה, ששמה את אזרחי ישראל במרכז", אמר בנט לפני כחודש בפתח ישיבת הממשלה וגם שותפו לפיד התבטא ברוח דומה פעמים אינספור. אך דומה שכל ההצהרות היפות, וכל שכבות הטיח הבהיר, כבר אינם מסוגלים לחפות ולהסתיר מעיני הציבור את הסדקים המתרחבים בתוך הקואליציה הנוכחית.
אתמול (ב'), שבוע שלישי ברציפות, נאלצה הקואליציה למשוך מסדר היום של הכנסת את כל החקיקה מטעמה. הח"כים השמחים קיבלו ערב חופשי, אך הדברים החשובים באמת לקואליציה ולממשלה, שלל חוקים שממתינים על מנת לעבור, עוכבו בשבוע נוסף. בשבועיים הקודמים היתה זו רע"ם שעצרה את החקיקה, השבוע כחול לבן, ואיום חדש מסתמן ממש היום מכיוונו של אלי אבידר, כאילו היה חסר לבנט ולפיד עוד כאב ראש.
ההצגה על הממשלה המגובשת שעובדת יחד נפלא כבר לא מצליחה להסתיר את מה שקורה באמת. כל ההתרחשויות שמתחת לפני השטח צפות תוך זמן קצר אל מעל לפני השטח, והאמת נחשפת במערומיה. הממשלה הנוכחית בנויה על דבק אחד ויחיד: רק לא ביבי, והדבק הזה פשוט לא חזק מספיק. הוא לא מסוגל לייצר לממשלה סדר יום, ובטח שלא יכול לחפות על הפערים הממשיים הקיימים בתפיסות העולם בין אגפיה השונים. העימות המשתלהב בין ליברמן לעבודה ומרצ, למשל, הוא לא עניין מקרי. מדובר בפערי תפיסות עולם אמתיים בכל הנוגע לשאלה כיצד צריכה מדינה להתנהל ברמה המדינית וברמה הכלכלית.
במרץ ובעבודה תופסים את הראש ולא מצליחים להבין איך ממשלה שבה הם חברים מנהלת מדיניות כלכלית יותר ימנית מזו של ממשלות נתניהו? איך יתכן שדווקא במשמרת שלהם הממשלה שוחקת את שכר המינימום ופעולת למען דה רגולציה? גנץ לעומתם לא מצליח להבין מדוע דווקא הנושאים היקרים ללבו, בכל התחומים, פשוט לא מקודמים, וזאת בשעה שהוא בכלל יכול להפוך כמעט בכל רגע נתון לראש ממשלה בתוך חודש אחד בלבד. גם ברע"מ מתקשים להבין איך הממשלה לא מבינה את הוויתור העצום שעשו בעצם ההצטרפות לקואליציה, ולא פורשים שטיח אדום לפני כל דרישותיהם. כל האגפים הללו, וגם אחרים, מתקשים להסתפק בסילוק נתניהו מהשלטון כג'וקר המכסה על כל הפשעים. קואליציית 61 היא מגביר תיאבון גדול, וכולם רוצים לגזור את הקופונים שמגיעים להם במזומן. ככל שנתניהו מתייבש באופוזיציה כך עצם החדווה ממראהו יושב בספסלי הח"כים במקום בראש שולחן הממשלה מתעמעמת. כולם רוצים הישגים, וכשאלו לא מגיעים הקואליציה מתחילה לחרוק על בסיס יומיומי, עם עסקת טיעון – וגם בלעדיה.
הקואליציה הנוכחית לא עומדת ליפול כנראה בזמן הקרוב. לכל אגפיה יש הרבה מאוד מה להפסיד מנפילה כזו, אך קשיי התפקוד שלה צפויים רק להחריף. ככל שיעבור הזמן הסדקים ייתרחבו, והאפשרות להתנהל בתוך מסגרת אחת, ולנהל מדיניות, בכל נושא, תלך ותפחת, עד שיגיע הרגע שבו זה כבר לא יחזיק מעמד.
