אתמול (שלישי) המלהתקבלה הכרעה היסטורית במועצה להשכלה גבוהה וברוב של 22 בעד ו-17 נגד, עברה ההחלטה להכיר בלימודי יהדות ספרד והמזרח כדיסיפלינה עצמאית.
על המזרח כמרחב: יהודי מזרחי הוא מבחינה היסטורית יהודי שעמד אל מול התנועה המודרנית במערב אירופה, כאשר ברמה הסובייקטיבית מעיד על האירופאי המערבי יותר מאשר על עצמו. למעשה, הוא נקודת הייחוס ליהודי מן המערב לעצב את עצמו. חשוב לזכור את הסיטואציה הזו שמלמדת אותנו לקח חשוב שבתחילת עיצוב הדימויים והמושגים 'המזרחי הוא קודם כל אשכנזי'.
מזרחי ישראלי: זהות צעירה מאוד אודותיה כתבו רבים וטובים, היא תוצר ישיר של תנועת הגירה גדולה לתוך חברה צעירה שהכריעה הכרעות היסטוריות בהיווסדה לכונן חברה תרבותית אחת. מתוך כך לא יצרה כלים ומרחבי התפתחות לחברת המהגרים העשירה שזה עתה שבה לארץ. למעשה ניתן לראות, ברמה הפסיכולוגית- פוליטית, כיצד המתח שבין יהודי מערב אירופה ליהודי מזרח אירופה משוכפל למתח שבין האשכנזים מן המערב לבין יהודי ארצות האסלאם בישראל.
יהדות ספרד שונה מהמושג המזרחי. יהודי ספרדי מחזיק בשרשרת היסטורית של אלף שנים ויותר. זו עוצמה תרבותית שאין לרוב העולם המודרני וצריך להבין על מה מדובר. המרכז היהודי לאחר בית שני נדד לאורך הזמן מישראל לבבל, מהרבה סיבות היסטוריות המרכז היהודי בבבל נדד לספרד של ימינו לפני כאלף שנים. שם, ובאזורים נוספים, ועד גירוש ספרד ב-1492 היה המרכז היהודי החשוב. מאותו גירוש למעשה באורח פלא התפזרה התפוצה הספרדית לאורך כל הים התיכון ועד להודו. יהדות זו מאז, ובאופנים שונים, הצליחה לשמור על רציפות תרבותית דתית ומורשת חיה ותוססת ומשתנה של פרספקטיבה יהודית בת 3000 שנה.
כעת אנו מחויבים לשאת את הרוח האפשרית הזו עם מחויבות גדולה לתיקון. ואחד הדברים ההכרחיים הוא לעמוד על המתח שבין תיקון העוול המזרחי לבין ההזדמנות לריפוי וייעוד דרך מבט ספרדי לחברה הישראלית.
לפני כחמש שנים הקמנו בכולנא יחד עם שותפים רבים ובהובלתו של ד"ר דויד ביטון, את תכנית 'אלול מן המזרח' תכנית זו שואפת לעמוד על המתח היקר שבין הנגשת הידע, החוויה ועולמות הרוח מן המזרח, בד בבד עם הצורך והאחריות אל מול המשתתפים וזהותם המגוונת והייחודית. עצם העמידה על המתח החינוכי הזה, הכריח אותנו לייצר שפה גמישה הנובעת מעצם היותנו רכים מבחינת אידיאולוגית. שפה זו ראתה את 'המזרח' כיחידת זמן בה כל אחד מהמשתתפים מביא את עצמו באופן כנה ופתוח לבית המדרש. למעשה הפרשנות היא שהמזרח הוא המבט לעבר האישי. וזו רק ההתחלה, עצם הישיבה שאינה היררכית בבית המדרש, עיסוק באומנויות ופיוט כחלק מתכנית הלימודים, עמוד הוראה של הלכה לצד פילוסופיה, מושג הכנסת אורחים והטמעתו כחלק מהאפשרות להרגיש בבית גם את או אתה רחוק ממנו. כל אלו ועוד אפשרו יצירת מרחב לימודי ואופציה ממשית לקיום משותף על בסיס רעיוני שנע בין הייחוד והיחד.
לכן המשימה כעת היא להביא עולם ערכי ישן לחברה הישראלית החדשה. עולם ערכי הנובע מתוך תפיסה לא אידיאלית של המציאות, עולם ערכי שמציב את המשפחה, תורת האב והאם, בראש הסולם, יחד עם מחויבות קהילתית, לאומית ואוניברסלית. משימת דיסיפלינה המזרח היא להציב מראה גם לאירופאי לראות את עצמו ואת עוצמתו ההיסטורית גם אם היא קשה ואלימה מאוד. מחויבות זו אינה מכחישה אבלות אך לא נשארת שם. תהליכי ההתבגרות שלנו כחברה מחייבים אותנו לתנועה ומתוך התקומה הספרדית של השלושים שנים האחרונות בישראל, נכון לנו לייצר מצע רעיוני ערכי רלוונטי ליהודי בישראל, למשפחה, לקהילה, לגר ולחברה האזרחית על כלל ענפיה ופרחיה.
