בפעם הקודמת שבה ביקרתי בסיראג', בית תוכנה למהנדסים מהחברה הבדואית, עבדו במקום שבעה מתכנתים בלבד. זה היה בספטמבר 2018, והחברה ישבה אז בחדר אחד קטן במתחם ה־WeWork שבפארק ההייטק גב־ים בבאר־שבע. בשבוע שעבר ביקרתי שם שוב. סיראג' כבר לא יושבת בחדרון קטן וזמני. כמו חברות ההייטק האחרות בפארק גב־ים, יש לה כבר מתחם משלה שכיום עובדים בו 32 מהנדסים, כולם מהחברה הבדואית.
את עמותת סיראג' מנהלת כבר שלוש שנים פהימה אל־עטאונה מהיישוב חורה. אל־עטאונה, בעלת תואר ראשון בניהול ובקרה תעשייתית ותואר שני בבריאות הציבור, הגיעה לסיראג' אחרי עבודה במפעל של כי"ל, וביחידה לרישוי עסקים של המשרד להגנת הסביבה. כמי שלא באה מעולם ההייטק היא אינה אמונה על הצד הטכנולוגי בחברה, אלא על יישום המטרה החברתית של סיראג' – צירוף צעירי וצעירות החברה הבדואית לקטר ההייטק הישראלי.
המחסום העיקרי של הבדואים בדרכם לעולם ההייטק הוא מחסור במודלים לחיקוי. גם צעירים בדואים שמסיימים תיכון במגמת אלקטרוניקה ומחשבים ומשיגים ציון טוב בפסיכומטרי, מעדיפים ללמוד רפואה ולא הנדסה, בעיקר משום שהם לא מכירים מסביבתם הקרובה עובדים מתחום ההייטק. עובדים בסיראג' סיפרו לי שרבים במגזר הבדואי חושבים שבהייטק לומדים לתקן מחשבים, ויש גם כאלה ששואלים אותם מה ההבדל בין הייטק לאינטל. כדי להגדיל את המודעות לתחום ההייטק, סיראג' מארחת אצלה קבוצות של תלמידי תיכון בדואים כדי לחשוף אותם לתעשייה ולעודד אותם לבחור במסלול לימודים שכולל מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. בחודש הקרוב תקיים סיראג' האקתון ל־60 תלמידי תיכון בדואים. הקבוצה שתנצח בו תזכה לפתח פתרונות טכנולוגיים עבור החברה הבדואית, בליווי עובדי החברה.
גם לאחר שהסטודנטים הבדואים מסיימים ללמוד, הם מתקשים להשתלב בעולם ההייטק, שבנוי על חבר מביא חבר
סיראג' גם מעניקה לסטודנטים בדואים שבחרו ללמוד את מקצועות ההנדסה ליווי חברתי וכלכלי במהלך לימודיהם, כדי שלא ינשרו בדרך. גם לאחר שהם מסיימים את לימודיהם, הם מתקשים להשתלב בעולם ההייטק שבנוי הרבה על חבר מביא חבר. פה נכנסים לתמונה אנשי סיראג', ויוצרים קשר עם חברות, מגייסים לסטודנטים מנטור מהתעשייה ומכניסים אותם להכשרה מרוכזת של חצי שנה, הכוללת ידע, למידה של עבודת צוות, התמודדות עם לחצים ופתרון בעיות.
הסיפור של סיראג' (מנורה בערבית) התחיל בשנת 2017, במפגש שהתקיים בבית הנשיא בירושלים בין ד"ר גיורא ירון, מחלוצי ההייטק הישראלי ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל־אביב, עם אנשי עמותת "כוכבי המדבר", שמבקשת לגדל דור חדש של מנהיגים צעירים במגזר הבדואי. במפגש ההוא נחשף ירון להיעדרותם של הבדואים מתעשיית ההייטק, והחליט לעשות מעשה ולהקים את בית התוכנה הבדואי הראשון. הוא רתם למיזם שלושה מובילים מהחברה הבדואית – חדר אל־שייך, איש עסקים בדואי; פרופסור ג'יהאד אל־סאנע, ראש מחלקת מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון; והפסיכולוגית ד"ר סארה אבו־כף, גם היא מבן־גוריון – ואת יזמית ההייטק סמדר נהב.
אחת ההצלחות של סיראג' היא שעובדיה כבר נחטפים על ידי חברות הייטק אחרות. כשהתעניינתי בשלומו של חאלד אל־עוקבי, אחד העובדים הראשונים בסיראג', שפגשתי בביקורי הקודם, אמרו לי שהוא עובד היום בחברת סטארטאפ גדולה בתל־אביב.
להתחיל מוקדם
בפעם הקודמת שבה שמעתי ממתן יפה על התיכון של "כוכבי המדבר", המוסד הזה היה על הנייר. זה היה באביב 2016. הגעתי אז לכפר הנוער ניצנה כדי להכיר את תוכנית המנהיגות "כוכבי המדבר" שייסד יפה יחד עם ד"ר מוחמד אל־נבארי, במטרה לחולל שינוי בחברה הבדואית באמצעות פיתוח מנהיגות צעירה. כוכבי המדבר, שנוסדה בשנת 2013, נועדה לבוגרי תיכון, אבל לאחר שלוש שנים הגיע יפה למסקנה שההשקעה בנוער הבדואי צריכה להתחיל לפני כן. הוא הסביר לוועד המנהל של העמותה שתוכנית המנהיגות מקבלת את החניכים עם פער לימודי גדול, ומתחילה לעבוד בשלב מאוחר מדי שינוי תפיסות עולם. המסקנה הייתה שכדי לחולל שינוי אצל הצעירים, צריך לקבל אחריות בשלב מוקדם יותר ולהקים תיכון. בספטמבר 2016 פתחה העמותה תיכון על־אזורי עבור האוכלוסייה הבדואית, שהוגדר כבית ספר לחינוך ומנהיגות מובילה בנגב.
בשבוע שעבר פגשתי שוב את יפה, הפעם במרכז ג'ו אלון שבמועצה האזורית בני־שמעון, שם פועל התיכון במשכן זמני. שש שנים אחרי, בתיכון כוכבי המדבר לומדים 240 תלמידים, בנים ובנות משבטים שונים בחברה הבדואית. על פי יפה, לתיכון יש כמה בשורות שלא ניתן למצוא בתיכונים אחרים בחברה הבדואית. ראשית, הוא תיכון על־שבטי שמערבב את הצעירים ומסייע בפירוק חומות השבטיות בחברה, שמעכבות צמיחה ושינוי. שנית, לצד לימודי התיכון נבנתה בו מערכת בלתי פורמלית לשעות אחר הצהריים, שכמעט לא קיימת היום בחברה הבדואית. התוכנית כוללת חינוך טכנולוגי, פיתוח זהות אישית, כישורי חיים, טיולים, התנדבות ומעורבות חברתית. המדריכים הם יהודים ובדואים, והפעילות מתנהלת בקבוצות קטנות.
אחד האתגרים שעמדו בפני יפה ושאר אנשי העמותה, היה רישום בנות לתיכון החדש. בחברה הבדואית השמרנית לא מקובל לשלוח בנות לתיכון מעורב ועל־שבטי, שממוקם מחוץ ליישוב שבו מתגוררים. כדי לשבור את החששות מימן התיכון בשנתו הראשונה מוניות שהביאו את התלמידות היישר מהבית לבית הספר. כיום, לאחר בניית אמון עם ההורים, הבנות כבר אינן נזקקות למוניות.
שיעור הזכאים לבגרות בתיכון כוכבי המדבר עומד על 84 אחוזים, הרבה מעבר לשיעור הזכאות לבגרות בחברה הבדואית, שהוא נמוך מ־60 אחוזים. 65 אחוזים מבוגריו כבר משולבים באקדמיה. בעוד חודשיים תונח אבן פינה לקמפוס הקבע של התיכון, שיוקם בסמוך לצומת בית־קמה, באזור שאינו משויך לאף שבט בדואי, ובהשקעה של 240 מיליון שקלים. 700 תלמידים מתעתדים ללמוד בקמפוס החדש שיכלול גם פנימייה, ויהיה כפר הנוער הראשון בישראל לתלמידים בדואים. יפה כבר מסמן את השלב הבא: חטיבת ביניים שתקלוט את הצעירים והצעירות הבדואים כבר בגיל 12, ותהפוך את התיכון לשש־שנתי.
חברת ההייטק סיראג' ותיכון כוכבי המדבר הן שתי יוזמות מעוררות תקווה. הן מוכיחות שלצד הבעיות הקשות בחברה הבדואית, שחלקן מחמירות, מתקיימים ומתקדמים בה גם תהליכים חיוביים.
