זו הייתה שאלה של זמן בלבד. כשהאינפלציה ברחבי העולם משתוללת והשפעותיה מגיעות גם אלינו, בבנק ישראל החליטו לשנות גישה. השבוע הודיעו שם כמעט במפורש: עליית הריבית בדרך.
בארה"ב, הבנק המרכזי הודיע כבר לפני חודש שיהיו השנה כמה העלאות ריבית, החל מהחודש הקרוב. ההערכות מדברות על בין חמש לשבע העלאות ריבית במהלך השנה. בבריטניה הספיקו לבצע כבר שתי פעימות של העלאה. ואצלנו? אחרי דשדוש מתמשך, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה בתחילת השבוע: "ההערכה היא כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה".
כמעט שנתיים עברו מאז שבנק ישראל הוריד את הריבית, על רקע פרוץ מגפת הקורונה, לשפל הקיים עד היום. העולם השתנה מאז בכל כך הרבה מובנים. בין יתר ההשפעות של השינויים הללו, האינפלציה הרימה ראש וגרמה לתהליך של עליית מחירים במוצרים ושירותים שונים. אצלנו לא מדובר בעלייה דרמטית, אך היא בהחלט מורגשת.
אז מדוע להעלות ריבית? ריבית גבוהה יותר מעלה את מחיר הכסף (לדוגמה ההלוואות מתייקרות). בהתאם, קשה יותר לרכוש מוצרים ושירותים ולכן הביקוש להם יורד, וכתוצאה מכך גם המחירים יורדים. למעשה מדובר בסוג של מעגל שאמור ליצור השפעה על מחירי המוצרים. להעלאת הריבית יש השלכות רבות על המשק וגם על הכיס של כל אחד מאיתנו – משכנתאות, הלוואות, פיקדונות ועוד.
כך למשל, העלאת הריבית במשק משפיעה באופן ישיר על ריבית המשכנתא הניטלת במסלול הפריים (הלוואה לא צמודה בריבית משתנה), ומביאה לכך שהלווים ישלמו יותר. ריבית הפריים היא למעשה הריבית המשמשת את הבנקים לתמחור הלוואות ופיקדונות, והיא מחושבת על פי הריבית במשק בתוספת 1.5%.
ריבית גבוהה אינה טובה לשוק המניות, שכן הריבית על הפיקדונות מייצרת אלטרנטיבה וגורמת למשקיעים לצאת מהשווקים
כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, מה שאומר שריבית הפריים היא 1.6%. מה יקרה לנוטלי המשכנתאות אם בנק ישראל יעלה את הריבית בקרוב ב־0.25%? המשכנתא תתייקר. בכמה? ככלל אצבע אפשר לומר שעל כל 100 אלף שקל שנלקחו במסלול הפריים, העלאת ריבית כזו תייקר את ההחזר החודשי בכ־12 שקלים. כך למשל, מי שלקח משכנתא של 400 אלף שקל במסלול הפריים ל־20 שנה, יצטרך לשלם עוד 45 שקלים בחודש בהחזר החודשי – מסכום של 1,894 שקל, לסכום של 1,939 שקל בחודש. אם בנק ישראל לא יסתפק בהעלאה אחת, ההחזר עלול להאמיר עוד.
אבל זו לא הבעיה היחידה של נוטלי המשכנתאות. כבר כעת, על רקע האינפלציה, החלו לעלות מסלולי המשכנתא צמודי המדד. אליהם מצטרפים גם מסלולים אחרים המושפעים מהשינויים בתשואות איגרות החוב. לא ניכנס להסבר משום שזה מעט מסובך, אבל בשורה התחתונה נאמר שהמצב בהחלט לא מאיר פנים ללווים, שממש עד לאחרונה נהנו מריביות שפל אטרקטיביות. בכלל, ההיסטוריה מראה כי כאשר הריבית במסלול הפריים עולה, הבנקים נוטים להעלות את הריבית בכל המסלולים.
אגב, להעלאת הריבית בהקשר זה יש גם השפעה נוספת: היא מפחיתה את הביקושים למשכנתאות. מעניין יהיה לעקוב ולראות בחודשים הקרובים אם ההיקפים הגבוהים של לקיחת הלוואות לדיור, שהורגלנו אליהם בשנה האחרונה (סביב 11־12 מיליארד שקל של הלוואות חדשות בחודש), אכן יתמתנו.
השינוי כלפי מעלה בריבית הפריים איננו מסתכם רק בהשפעה על המשכנתא. למעשה, כל סוגי ההלוואות שנלקחו במסלול לא צמוד בריבית משתנה צפויות לעלות, ואלו רוב ההלוואות הצרכניות (שאינן לדיור), המסתכמות ביותר מ־200 מיליארד שקל. למשל, המינוס שלנו. אולי אנחנו לא מסתכלים על זה כך, וחבל, אבל האוברדרפט הוא הלוואה לכל דבר, והלוואה יקרה במיוחד. אם הריבית במשק תעלה, ההלוואה הזו תהיה יקרה עוד יותר.
מלבד המינוס, כאמור, גם שאר ההלוואות הצרכניות (צמודות פריים) יעלו – בין אם מדובר בהלוואה מהבנק, מחברת כרטיסי האשראי או מחברת מימון חוץ־בנקאית אחרת. נחמה מועטה ניתן יהיה אולי למצוא בריבית הניתנת על הפיקדונות הלא צמודים בבנקים, בהם הפק"מים. אלה סובלים כיום מריבית אפסית, וזו תשתפר במעט.
הנה עוד תחום שיושפע משינוי בריבית: שוק ההון. מתחילת 2022 סובל שוק ההון מטלטלות עזות. אחרי התשואות המרשימות שראינו בשנה שחלפה, השנה הנוכחית לא מבשרת טובות למשקיעים. העלאת ריבית אינה טובה לשוק המניות, שכן עליית הריבית על הפיקדונות מייצרת אלטרנטיבה וגורמת כביכול למשקיעים לצאת מההשקעות בשווקים ולהעדיף ריבית מובטחת בפיקדונות. החשש מסדרה של העלאות ריבית בארה"ב, בתוספת צמצום התמיכה של הבנק המרכזי שם בשווקים, הביאו בשבועות האחרונים לירידה חדה בחלק מהמניות בחו"ל. גם אצלנו קיים חשש שזה יקרה.
אולי הנחמה היא בכך שהתהליך הזה נכון בעיקר בתיאוריה. לשוקי המניות יש התנהגות שלא תמיד ניתן להסביר, בטח לא לנבא. במקרים רבים, כפי שהוכח בעבר, המשקיעים מסוגלים לבלוע את הגלולה המרה ולא נותנים להעלאות הריבית להשפיע באופן דרמטי על השווקים. עדיין, גם אם הריבית תעלה קצת, אלטרנטיבות ההשקעה מבחינת רבים לא ממש אטרקטיביות, ושוק ההון עדיין עשוי לקרוץ להם.
אלא שהעימות הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה, שנכון למועד כתיבת שורות אלו מאיים להפוך למלחמה עולמית, תורם גם הוא את חלקו הדומיננטי בטלטול השווקים. בשבוע האחרון נתקלתי בכמה מאמרים של כלכלנים ברחבי העולם, שהתנצחו ביניהם בשאלה מה יותר גרוע לשווקים: עליית ריבית או מלחמה? מה שבטוח הוא שבשני המקרים אנחנו חוטפים חזק בחסכונות שלנו ששקועים עמוק בשוקי ההון.
אז האם גם זה צריך להטריד אותנו? לא ממש. כמו בכל טלטלה שחווינו כאן בעשורים האחרונים, ככל שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, זה לא כל כך משנה. כפי שהוכח בעבר, יהיו הרבה הזדמנויות לתקן כלפי מעלה.
