רבות נכתב על האופן השטחי שבו מסקרת התקשורת את כל מה שמתרחש מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל, אך נדמה שבסיקור מלחמת רוסיה-אוקראינה שיאי השטחיות נשברו. צופה הטלוויזיה הישראלי, למשל, כמעט שלא נחשף לעובדה הפשוטה הבאה: קייב, היום בירת אוקראינה, היא ערש הלאומיות הרוסית. ממלכת רוס הקייבית, שהיא הסבתא רבא רבא של רוסיה הצארית, נוסדה באזור המזרחי של אוקראינה דהיום, ובירתה הייתה קייב, בירת אוקראינה. אלכסנדר, שליט רוס הקייבית, היה גם השליט הראשון שקיבל על עצמו את דת הנצרות הפרבוסלאבית, שמאז הפכה לדתה של המדינה הרוסית ולרכיב מהותי בזהות הלאומית הרוסית. וזאת, שנים רבות לפני הקמתה וביסוסה של נסיכות מוסקבה.
המקום שבו נטבל אלכסנדר היה חצי האי קרים, זה שעמד במרכז הסכסוך הקודם בין רוסיה לאוקראינה, ונחשב מאז למקום קדוש לנצרות הפרבוסלאבית. פוטין, נשיא רוסיה, הגדיר אותו כקדוש לנוצרים הפרבוסלאבים הרוסים "כמו הר הבית למוסלמים וליהודים". ספק אם האנלוגיה הזו מדויקת, ופוטין ודאי שאיננו איש דת שמוסמך לקבוע קביעות שכאלו, אבל המחשבה שכל הצד המזרחי של אוקראינה הוא חבלי המולדת הרוסיים, רווחת מאוד ברוסיה. על כך אין כל מחלוקת.
הצגת המציאות באופן הזה מאירה באור בהיר הרבה יותר את הסכסוך הנוכחי, שאיננו רק ביטחוני-אסטרטגי. צמצום הדיון לכדי שאלת האוריינטציה הפרו רוסית או פרו מערבית של אוקראינה, ולשאלת קרבתם של כוחות נאט"ו לגבולה של הפדרציה הרוסית, מחמיץ חלק ניכר מזרמי העומק שהביאו לפרוץ המלחמה במזרחה של אירופה. התפיסה שלפיה פוטין מנסה לחזור לימי גדולתה של ברית המועצות, שגם היא נשמעת לא מעט באולפנים, מחמיצה אף היא חלק ניכר מהסיפור. אך התובנות הפשוטות הללו, אודות האופן שבו רבים מהרוסים חושבים על החלק המזרחי של אוקראינה, נעדרות כמעט לחלוטין משיח האולפנים. כאשר הן כן נשמעות, זה קורה בדרך כלל מפיהם של דוברים שמבקשים להצדיק, באופן מלא או חלקי, את העמדה הפוטינית בנושא, כפי שעשה למשל אמש (א') אלוף (מיל') גרשון הכהן, בתוכניתו המצוינת של קלמן ליבסקינד בכאן 11. הבעיה שאז המידע החשוב הזה מגיע בלוויית אנלוגיות בעייתיות בנוסח "קייב עבור פוטין היא כמו בית לחם וחברון עבורנו".
לצופה הישראלי מגיעה תקשורת איכותית שפורשת בפניו תמונת עולם מלאה ורחבה. מגיע לו ללמוד על סכסוכים בעולם מפי המומחים הרציניים ביותר, ולהבין לעומק את ההתרחשויות. כמובן שלא הכול זו היסטוריה, אך גם לא הכול זו גיאו-אסטרטגיה. מלחמת רוסיה-אוקראינה לא תסתיים בקרוב כנראה, ולכן עוד לא מאוחר לעשות תיקון משמעותי גם בשטח הזה.
