בוקר טוב לסתיו שפיר,
במוצאי שבת ניצחה נציגת ישראל באירוויזיון, נטע ברזילי, בתחרות הבינלאומית הוותיקה והביאה הרבה כבוד לישראל כולה. פחות מ-24 שעות אחר כך כבר הצליחה חברת הכנסת מ'המחנה הציוני' למנף את הניצחון, כדי להכניס קצת לכל מי שלא דומה לה. או כמו שאוהבים לקרוא לזה אצלה במפלגה: "הסתה".
אז סתיו שפיר יקרה, הרשי לי לגלות לך שגם מחוץ לגבולות תל אביב שמחו במוצאי שבת מאוד בניצחון של נטע. בצהריי שבת השכבנו את הילדים לישון, כדי שיוכלו לצפות איתנו עד מאוחר בתחרות וגם הם שאגו "יש" אדיר כשלקחנו את המקום הראשון. אמנם לא רצנו לרקוד בכיכר רבין, אבל סתם כי היה לנו רחוק והיינו נורא עייפים. ואל תשאלי מה עוד, אפילו לא חשבנו על הומופוביה, שירת נשים או מצעדי בהמות. שמחנו. סתם. כי ישראלית, משלנו, עשתה את זה.
לא בדקנו מה ההעדפה המינית שלה, איפה היא גרה והאם היא מאמינה בשתי מדינות לשני עמים, מדינה אחת או בניהול סכסוך. גם לא ניסינו לשער אם היא מצביעה למחנה הציוני, למרצ או בכלל לליכוד. חשבנו אמנות ותרבות ובעיקר שיש לה אחלה שיר ואיזה מגניב זה יהיה שוב לנצח אחרי שני עשורים. את משום מה היחידה שהייתה כנראה עסוקה בלחשב חשבונות ולהציב שוב את "אנחנו" מול "הם". בקיצור, לפלג.
אגלה לך סוד קטן. כשנטע ניצחה היא לא חשבה עלייך, או על חברייך שגרים בין גדרה לחדרה. היא חשבה על עם ישראל המתגורר מדן ועד אילת ושאותו היא מייצגת ובשבילו היא מנצחת. גם כשהיא נחתה הלילה בנתב"ג היא אמרה שהרגע הגדול שלה הוא הרגע של "המדינה". לא רק של "התרבות החילונית, ליברלית, הגאה שלנו".
גם היה מצחיק לקרוא את הפוסט שלך. במשפט אחד ירדת על הסמוטריצ'ים, שמקדמים "הסתה ופלגנות", ויצאת נגד תלמידי המכינה בעלי ובמשפט אחר כך כבר הכנסת את עצמך לכל אלו עם "היכולת לקבל את מי ששונה מאיתנו". מדהים. כל הפוסט שלך הסתה נגד הציבור שאני משתייכת אליו, על ידי הדבקה של סטיגמות לא רלוונטיות, ואת זו שמקבלת את השונה. אוקיי…
לא יודעת אם שמת לב או שהיית עסוקה בניסוח הפוסט הפלגני שלך, אבל פרגנו לנטע פוליטיקאים דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, מתנחלים ותושבי "הקו הירוק". ובהתאם האוכלוסיות השונות בארץ. אולי החרדים והחרד"לים לא, אבל סתם כי הם לא נוהגים לצפות בטלוויזיה או להאזין לשירת נשים. מדינה דמוקרטית וזכותם. זוכרת? אגב, גם אני, משכונת הר חומה (נראה לי שגם היא מחוץ לקו) פרגנתי. אפילו דמעתי קלות כשהכריזו על זכייתה, הלוא היא זכייתנו.
גם האחיין הדמיוני שלי שלומד בעלי שלח הודעה בקבוצה המשפחתית בזו הלשון: "שיא המגניבבבב. סופסוף ניצחנו באירוויזיון וזה אפילו לא נציג העדה התימנית. אני חייב לישון עכשיו, מחר שיעור גמרא מוקדם בבוקר. לל"ט". האחיין אמנם דמיוני, אבל רבים מחבריי הטובים למדו שם לפני עשור ונשמעו בערך ככה, אז שחררי כבר את המכינה המצוינת הזו משירותי התעמולה שלך.
מה שניצח זה כל מה שהסתיו שפירים מנסים להרוס לנו. לא ההסתה והפלגנות ניצחו, לא מצעדי הבהמות והאיסור על שירת נשים, לא הכפייה הדתית, לא השוביניזם וההומופוביה, לא הפראנויות והבדלנות, לא האלימות והפחד ולא ההיצמדות המבוהלת לסטטוס-קוו – מה שקרה פה הוא בדיוק ההפך.
זו התרבות הישראלית, ליברלית, עם יכולת ההכלה האדירה של כל מי ששונה וגם של מי שלא. של התרבות הישראלית באריאל ובתל אביב, של האזרחים בשדרות ובקריית שמונה וגם בתל אביב, של מצביעי השמאל ומצביעי הימין. של כולנו. נטע ראויה לשבחים ולאהבה של הציבור הישראלי ולא למסרי השנאה שאת מחדירה לכישרון האדיר שלה ולאהבה שהיא הראתה לישראל לעיני העולם כולו. מזל טוב נטע, ומזל טוב לעם ישראל ומדינת ישראל.
