את השיחה הטלפונית איתי ביום שלישי קיים אהרון אריאל לביא, מנכ"ל ארגון "הקהל", ממסוף המטענים של נתב"ג. משלחת של "הקהל" יצאה משם עם ארבעה מתנדבים דוברי רוסית, 200 קילו ממתקים וחטיפים, 800 קילו בשר כשר, ו־80 קילו מזון תינוקות עבור פליטים מאוקראינה שהתרכזו בימים האחרונים בקישינב, בירת מולדובה. למיזם הקהל – רשת בינלאומית של קהילות משימתיות – יש חמש קהילות באוקראינה, בכל הערים המרכזיות במדינה: קייב, דנייפרו, לבוב, אודסה וחרקוב. הקהילה היהודית בלבוב כבר הקימה בעצמה מרכז סיוע לפליטים מרחבי המדינה, ובהקהל מנסים לסייע לה במימון ובלוגיסטיקה. לביא מדווח שהארגון שלו נמצא בקשר עם חברים מכל הקהילות, אך כרגע, בערפל הקרב, עדיין חסר מידע על הצרכים והדרכים לסייע.
מיזם הקהל הוקם על ידי לביא לפני שבע שנים, בהשראת תנועת הקהילות המשימתיות הישראלית שבה צמח. מטרתו היא לפתח רשת קהילות משימתיות של צעירים יהודים בתפוצות, ולהדק את הקשר בין הקהילות הללו למדינת ישראל. כיום חברות ברשת 140 קהילות ב־80 ערים ברחבי העולם. "הקהל" פועל כיום בשיתוף עם ארגון "חזון" האמריקני, ובחמש השנים האחרונות הוא זוכה גם למימון של משרד התפוצות.
אהרון אריאל לביא הוא גם חבר ועד במקו"ם, מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל, המאגדת 15 ארגונים של 270 קהילות משימתיות ממגזרים שונים בחברה הישראלית. במטוס שבו יצאה המשלחת של הקהל ישבה גם משלחת קטנה של אנשי מקו"ם לרומניה ומולדובה, כדי לבחון את צורכיהם של הפליטים שנמלטו מאוקראינה למדינות הללו.
המשלחת של מקו"ם נולדה בעקבות שיחת זום שקיימו אנשי המועצה ביום שישי האחרון עם נציגי קהילות משימתיות מאוקראינה. בשיחה השתתפו כ־180 איש מרחבי העולם, ונציגי אוקראינה תיארו בה את המצב. בעקבות השיחה והצורך הממשי שעלה בה לסיוע, החליטו במועצת הקהילות המשימתיות להוציא את משלחת הסיוע.
בני פרינץ, אחד מחברי המשלחת, מכהן כראש המטה של מועצת הקהילות המשימתיות. פרינץ, חבר הגרעין התורני בלוד ובעבר מנכ"ל הגרעין, מוצא קשר בין פעילותן של הקהילות המשימתיות בישראל, לבין המשימה המתהווה כעת באירופה בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה. "קודם כול, כשאנחנו מזהים מצוקה אנושית ומצוקה יהודית, אנחנו רוצים לבוא ולתת תמיכה. בנוסף, עולם הקהילות המשימתיות התפתח בשנים האחרונות מעבר לגבולות הארץ. יש לנו כיום חיבור עם קהילות כאלו בחו"ל, ואנחנו מרגישים צורך לסייע להן. אנחנו לא עומדים להתעסק שם באוהלים ובחימום, אלא בצרכים קהילתיים כמו בית ספר וכדומה. המטרה שלנו היא לזהות שם את הצרכים של הפליטים, ולחבר אליהם את הכוחות האזרחיים בישראל".
עם פרינץ יצאו במשלחת גם ליאור ליפשיץ, מנכ"ל קרן קהילות, המאגדת את רוב הגרעינים התורניים, וגם נציגי הקהילות המשימתיות של "דרור ישראל", "תוצרת הארץ" ותנועת תרבות. במקביל להענקת הסיוע בריכוזי הפליטים, במקו"ם גם נערכים לקליטה של הפליטים היהודים בקהילות המשימתיות בארץ.
אהרן לביא: "העם היהודי לא נגמר בגבולות נתב"ג. הקשר הקבוע בין קהילות מעניק יותר מאשר סיורים מהונדסים בישראל"
גם לביא מדגיש שהחיבור בין הקהילות של מקו"ם לקהילות של "הקהל" לא נוצר רק כעת. "יש לנו מיזם של קהילות אחיות, שמחבר בין קהילה בארץ לקהילה בחו"ל גם בשגרה. אנחנו מחברים בין קהילות משימתיות לפי תחום העיסוק שלהן, ובמידה מסוימת אפשר לומר שמצב החירום תפס אותנו מוכנים באופן יחסי. צריך לזכור שהעם היהודי לא נגמר בגבולות תל־אביב ונתב"ג, וצריך להיות לנו אכפת גם מיהודים בתפוצות. הקשר הקבוע בין קהילות מעניק יותר מאשר סיורים מהונדסים בישראל. הוא יוצר קשר אנושי ואמיתי בין חברי קהילות במדינות שונות, שעוסקים במשימות דומות".
פרחים ועסקים
גם השבוע הגיעו מטיילים רבים לצפון הנגב המערבי כדי ליהנות ממרבדי הכלניות. חוץ מחגיגה לטבע, פסטיבל דרום אדום הוא גם הזדמנות תיירותית־כלכלית נהדרת עבור הרשויות המקומיות, התיירנים ובעלי העסקים באזור. מכיוון שאת התיירים הרבים שמגיעים לאזור לא מעניין היכן מתחיל והיכן מסתיים תחום השיפוט של כל אחת מהרשויות בנגב המערבי, ברור ששיתוף פעולה ביניהן עשוי לסייע לכך שכולם ייהנו מהפרות הכלכליים של הפסטיבל.
אחד הכלים החדשים שמבטאים את שיתוף הפעולה הוא אפליקציית התיירות "מטרונגב", שמנווטת את המטיילים לאירועים, אתרי טבע, אטרקציות ומסעדות, ומציעה להם חבילות טיול מומלצות. תפקידה העיקרי של האפליקציה הוא לחבר בין נקודות הטבע ובין העסקים המקומיים, כדי להביא למיצוי כלכלי של נכסי הטבע המקומיים.
את מטרונגב פיתחו סטודנטים ממכללת ספיר, במסגרת האקתון תרבות ופנאי שקיים אשכול הרשויות בנגב המערבי, בדצמבר 2018. צליל פולק, אחד ממפתחי האפליקציה, היה חבר בצוות שהציע את הרעיון הזה בהאקתון. פולק גדל בקיבוץ אורים שבמועצה האזורית אשכול, וכסטודנט במכללת ספיר נחשף לראשונה לעולם היזמות. רעיון המטרונגב זכה במקום הראשון בהאקתון, וכבר למחרת הזכייה התבקשו פולק וחבריו על ידי אנשי אשכול נגב מערבי לקדם את היוזמה.
הצוות השיג מימון ורתם שותפים, בנה עם הרשויות את תהליך האפיון של האפליקציה, ויצא לפיילוט עם המועצה האזורית שער הנגב. הצלחת הפיילוט הובילה לפני כשנה וחצי להרחבת האפליקציה לכלל הרשויות באשכול הנגב המערבי, ולשיתוף פעולה הדוק עם אתר האינטרנט של עמותת התיירות שקמה־הבשור, שמפיקה את פסטיבל דרום אדום.
פולק מדווח על יותר מ־20 אלף הורדות של האפליקציה בשבועות האחרונים. "כולם מרוויחים ממטרונגב", הוא אומר. "המטיילים מקבלים את כל השפע שיש במרחב וחווים את החוויה המקומית באופן מקסימלי. המועצות והעיריות מצליחות לקדם את הכלכלה המקומית, ובעלי העסקים מרוויחים לקוחות ושירות טוב בחינם מהרשות המקומית שלהם. אחוז גדול מהמבקרים במסעדות ומהאורחים במקומות הלינה בחודש האחרון, הגיעו דרך האפליקציה".
בדרך כלל לא פשוט לייצר שיתוף פעולה בין עיירות ובין מועצות אזוריות, בגלל משקעי עבר ומאבקים על שטחים ונכסים מניבי ארנונה. בתחום התיירות מסתבר שכדאי להתחבר. "כולם מבינים שהמרחב התיירותי לא יכול להיות מתוחם רק באזור כפרי או בעיר", אומר פולק. "המטייל מגיע לנקודת טבע או לפעילות חקלאית, אבל רוצה ליהנות גם ממסעדה טובה או מפעילות תרבותית שיש בעיר. כשמדובר ברעיון שמייצר עבור כולם אימפקט כלכלי – כולם נרתמים".
