בימים האחרונים נוכחנו לראות שההיסטוריה האנושית לא שינתה את טבעה רצוף המלחמות. שוב, כמו במאות הקודמות, מדינה אחת פולשת אל שכנתה השלווה, מבקשת להשתלט על אדמתה ומשאביה. גם המערב לא שינה את טבעו והוא מתקשה לשלוח חיילים כדי להגן על אוקראינה. עם זאת, העולם הדמוקרטי משתמש בכלים שמבחינתו הם קשים לא פחות: מלחמה פיננסית. המערב הכריז של שורה של סנקציות כלכליות על רוסיה, חלקן חריפות באופן מפתיע – והן גובות מחיר כבד גם ממנו עצמו.
ראשיתה של המלחמה הנוכחית כבר ב־2014, אז כבשה רוסיה את חצי האי קרים. גם במערכה ההיא פלשה רוסיה אל שטחה הריבוני של אוקראינה, בניגוד לדעת הקהל העולמית, וספגה עיצומים מערביים. גם אז, הרקע היה שאיפתה של אוקראינה להתקרב למערב. הפלישה ההיא הייתה אולי קלה ומהירה מבחינה צבאית, אבל רוסיה חשה בהחלט את נחת זרוען של הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה. בשבע השנים האחרונות פעלה רוסיה כדי להיערך לאירוע הבא שבו היא תפעל באופן שהמערב לא יאהב, ונקטה צעדים שנועדו להקל על ההתמודדות עם סנקציות כלכליות, אם וכאשר יוטלו.
מאז 2014 הגדילה רוסיה מאוד את יתרות מטבע החוץ שבידיה, כדי להגן על עצמה מאירוע דומה. לרוסיה עתודות מטבע חוץ בשווי כ־650 מיליארד דולר, והיא פעלה לגוון אותן ולצמצם את הנתח הדולרי שלהן. במקביל היא הגדילה את העתודות שלה באירו וביואן הסיני, והמירה חלק גדול מהיתרות לזהב. לרוסיה יתרונות כלכליים משמעותיים, כמו יחס חוב־תוצר מהנמוכים בעולם המערבי (כ־18%), עודף בחשבון השוטף, והכנסות גבוהות מתעשיית הנפט והגז הטבעי. אלה היו אמורים לסייע לה במקרה של הטלת סנקציות, לספק לה חומת הגנה ולאפשר לה לכלכל את עצמה גם מול חרם בינלאומי. אם העיצומים יביאו לירידה בערך הרובל הרוסי, רוסיה תוכל לקנות רובלים במטבע החוץ שבידיה, לתמוך במטבע המקומי ולנטרל במידה רבה את איום הסנקציות.
נוכח המציאות הזו הבינו במערב שהסנקציות ה"רגילות" הן כעת איום מופחת על רוסיה, ונדרשו לצעדים דרמטיים יותר. שני הצעדים שננקטו נועדו לנטרל בדיוק את היתרונות שרוסיה עמלה עליהן בשנים האחרונות. מדובר בהטלת הגבלות על הבנק המרכזי, וניתוק ממערכת הסוויפט (SWIFT). ארה"ב אסרה לערוך עסקאות עם הבנק המרכזי של רוסיה, וכן עם קרן ההשקעות הלאומית שלה. המשמעות היא שהבנק המרכזי הרוסי לא יוכל להמיר את מטבע החוץ או הזהב שברשותו, ועל כן לא יוכל למתן את נזקי הסנקציות האחרות שהטיל המערב.
צעד כזה הופך את יתרות המט"ח של רוסיה לפחות רלוונטיות, ואת הסנקציות לכואבות יותר. אם רוסיה לא יכולה לקנות רובלים ממוסדות פיננסיים במערב, היכולת שלה לייצב את שער הרובל ואת הכלכלה המקומית מצטמצמת מאוד. השבוע ראינו את זה קורה: הרובל הרוסי בצניחה חופשית, אבל הבנק המרכזי הרוסי התקשה להתמודד עם הירידה ונאלץ להכפיל את הריבית ל־20%. הבורסה הרוסית נותרה סגורה למסחר, אבל חברות רוסיות שנסחרות בבורסות אחרות חוו ירידות כואבות – ושער הרובל ממשיך לרדת. זהו מחיר כבד שנגבה מהכלכלה הרוסית, עוד לפני שמדברים על הניתוק ממערכת הסוויפט.
מערכת סוויפט היא רשת תקשורת המאגדת 11 אלף בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם. זהו מכשיר הכרחי למסחר בינלאומי, שכן הוא מאפשר לשלוח הוראות תשלום בצורה מאובטחת. מדי יום מתבצעות במערכת הסוויפט מיליוני עסקאות גלובליות, כ־80% מהתשלומים הבינלאומיים. המשמעות של צעד כזה בעבור רוסיה היא ניתוק מרוב המסחר הפיננסי הבינלאומי – מכה אנושה לכלכלה הרוסית ולגופים פיננסיים בתוכה. בפשטות זה אומר שרוסיה תתקשה לסחור עם העולם ולהמשיך למכור את הגז, הנפט ושאר הסחורות שהיא מייצאת לעולם ושמכניסות לה כסף רב.
"המשמעות העיקרית של הצעד הזה היא שהמערכת הפיננסית הרוסית מנותקת בחלקים רבים", הסביר לנו השבוע גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "בשלב הראשון ההגבלות היו על בנקים שהיו מזוהים עם המשטר ועם פוטין, ולאחר מכן זה הורחב והוטלו הגבלות על הבנק המרכזי. בעולם של היום מדובר בניתוק די אפקטיבי. המחיר הכלכלי משמעותי מאוד. אם אף אחד לא רוצה לסחור איתך, אז לא משנה אם אתה מחזיק הרבה מטבע חוץ. הלחץ מתחיל לעלות, ראינו כבר זינוק גדול בשער החליפין, האינפלציה עלתה וכבר התחילו להעלות ריבית. זה לא עושה טוב לכלכלה הרוסית. המשך העיצומים יכול להוביל למיתון של ממש".
בסנקציה המסוימת הזו נעשה שימוש גם מול איראן, שהבנקים שלה הוצאו ממערכת הסוויפט ב־2012. אותו ניסיון היה אפקטיבי, והראה עד כמה הגבלת הגישה לסוויפט היא כלי רב עוצמה. במקרה של איראן, הניתוק מהמערכת לווה בצעדים אחרים, כמו הקפאה שגזר האיחוד האירופי על רכישת נפט, ואיסור על מתן ביטוח לכלי שיט המובילים נפט וחומרים פטרוכימיים מתוצרת איראן. התוצאה הייתה שייצוא הסחורות של איראן ירד ביותר מ־30% בין 2011 ל־2012, וגם ייבוא הסחורות פחת ב־15%.
עם זאת, לא מדובר בסנקציה הרמטית, ויש דרכים לעקוף אותה. כרגע לא כל המוסדות הפיננסיים ברוסיה ינותקו מהמערכת, ויהיו כאלה שיוכלו להמשיך להשתמש בה. יש חשש שהבנקים שלא ייכללו בסנקציות ישמשו כלי להעברת כספים לבנקים שהוצאו מהמערכת, מה שעלול להפחית במידה רבה את היעילות של הצעד הזה. בהמשך, כמובן, יהיה אפשר לצרף גופים נוספים לרשימה אם יתברר שכך קורה, ולסגור את הפרצה. אבל מנגד, ההחרגות מאפשרות לאירופה להשאיר חלק מהסחר פתוח, כמו הסחר בנפט ובגז טבעי, וגם זה עלול לפגוע באפקטיביות של העיצומים.
בנוסף, לרוסיה יש מערכות חלופיות לסוויפט, והיא יכולה לעשות בהן שימוש מסוים שיקל על הסנקציות. "רוסיה פיתחה מערכות עצמאיות להעברות בין־בנקאיות, כמו MIR, אך היא טרם הצליחה לתפוס נתח שוק נרחב", מציין בפמן. רשימת המדינות שהטמיעו את מערכת התשלומים MIR כוללת את איחוד האמירויות הערביות, אוזבקיסטן, בולגריה, טורקיה ותאילנד. בפמן מעריך, עם זאת, שבנקים בעולם יהססו להשתמש במערכת הזו מחשש לתגובה אמריקנית כלפי כל מי שלא יתיישר עם הסנקציות. בשנים האחרונות הקים הבנק המרכזי של רוסיה מערכת נוספת – SFPS, כחלופה לסוויפט. אלא שבמקרה הזה מדובר במערכת שעיקרה ברוסיה, עם מעט שותפים זרים, רובם במדינות הגוש הסובייטי לשעבר. בנקים זרים עשויים להצטרף אליה, במיוחד בסין, אבל זה יארך זמן. לכן, בעת הנוכחית יש לבנקים הרוסיים מעט חלופות לסוויפט כשמדובר בעסקאות חוצות גבולות.
שאלה חשובה ומרכזית בהקשר הזה היא מה תעשה סין. כאמור, חלק ניכר מיתרות המט"ח של רוסיה מוחזקות ביואן סיני. אם סין תצטרף לאחת ממערכות התשלומים הרוסיות, הם יוכלו להמשיך לסחור עם שותפה גדולה מאוד, שעשויה לגלגל את המסחר הלאה. כך למשל, אם סין תקנה את עודפי הסחורות שהאירופים והאמריקנים אינם קונים, היא תוכל למכור אותם לצדדים שלישיים וכך לעקוף את הסנקציות. הצלחתו של חרם על מדינה מסוימת קשורה בהרמטיות שלו, ולכן להתנהגותה של סין תהיה השפעה גדולה על יעילות העיצומים הנוכחיים.
חן הרצוג, BDO: "פגיעת הסנקציות במסחר עם אירופה תתגלגל גם אלינו. נשלם יותר על לחם, על דלק ועל חשמל"
חרב פיפיות
אלא שהסנקציות פועלות באופן דו־צדדי: כשמונעים מרוסיה לקבל תשלום על סחורות שהיא מוכרת ולהעשיר את קופתה, מונעים גם מהמערב לרכוש את הסחורות הללו. אם להשתמש בדימוי ציורי, כשאירופה יורה לפוטין בראש, היא יורה לעצמה ברגל. ובניגוד לרוסיה, באירופה לא למדו מהמשבר הקודם ולא נערכו לבאות. הדבר חמור במיוחד כשמדברים על נושא האנרגיה: הגוש האירופי מייבא מרוסיה יותר מ־40% מהגז הטבעי וכ־25% מהנפט שהוא צורך, כך שהטלת סנקציות על רוסיה פוגעת באירופה עצמה. הניתוק ממערכת הסוויפט עלול למנוע ממדינות אירופה לרכוש מרוסיה נפט וגז, ואירופה, שכבר סובלת בשנה האחרונה ממחסור ועליית מחירים, עלולה להיתקל במשבר אנרגיה חמור. רק ההכרזה על הצעדים הללו, עוד לפני שיושמו, כבר הביאה לעליית מחירים בתחום הנפט. זו התגלגלה גם אלינו בישראל, כאשר מחיר הבנזין התייקר משמעותית והגיע לשיא של שמונה שנים, ולצערנו זו כנראה רק ההתחלה. ככל שהמשבר יימשך, כך צפויות עליות מחירים בענפים נוספים.
"רוסיה היא כבר לא המעצמה שהייתה בזמן המלחמה הקרה", אומר לנו חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO, "אבל יש מקומות שבהם היא דומיננטית מאוד. למשל ייצוא נפט, וגז טבעי, וחלק גדול מייצור החיטה העולמיים מגיעים מרוסיה. ככל שהסנקציות יפגעו במסחר עם אירופה, בסוף זה יתגלגל לחשבון של כולנו. נשלם יותר על לחם, על דלק ועל חשמל.
"יתרות המט"ח של רוסיה מאפשרות לה מרחב גדול יותר", מוסיף הרצוג, "אבל זה כמו חסכונות של אדם מובטל. אפשר לחיות מהחסכונות תקופה מסוימת, אבל זה לא פתרון. בסופו של דבר יש פגיעה בהכנסות הלאומיות. בטווח הארוך אי אפשר לוותר על הסחר הבינלאומי – זה יביא אותה למשבר כלכלי חמור. הסנקציות יוצרות לרוסיה תמריץ לא למשוך את המשבר הזה יותר מדי".
גם גיא בית־אור ומתן שטרית מבית ההשקעות פסגות מעריכים בדו"ח שפרסמו השבוע כי "למרות שרוסיה מהווה רק כ־1.6% מהתוצר העולמי וכ־0.3% משוקי המניות, משקלה בשוקי הסחורות העולמיים משמעותי הרבה יותר, בימים אלו של משבר שרשראות האספקה והאנרגיה יחד עם אינפלציה גבוהה, סילוקה של רוסיה מהבמה הכלכלית העולמית הוא מהלך שטומן בחובו הרבה מאוד סיכונים לבריאות הכלכלה העולמית, כפי שאנו כבר רואים ממחירי הסחורות המזנקים".
ניתוק רוסיה ממערכת הסוויפט היה אפוא צעד דרמטי מצד אירופה, שהפגינה נחישות מעבר למצופה ונקטה צעד שיש לו תג מחיר משמעותי גם עבורה. הגז הטבעי הרוסי הוא חלק חשוב מההרכב האנרגטי של היבשת. במדינות אירופיות רבות צמצמו את האנרגיה שהן מייצרות מתחנות פחמיות וממקורות גרעיניים, ועברו לגז טבעי ואנרגיה ירוקה. בשנים האחרונות האנרגיה הירוקה התבררה כלא יציבה מספיק, והצורך בגז הטבעי רק גדל. את הגז הטבעי יש קושי לשנע למרחקים ארוכים, מכיוון שעליו לעבור תהליך הנזלה שמייקר אותו מאוד. הקרבה הגאוגרפית של רוסיה למערב היבשת אפשרה הולכה נוחה וזולה יחסית, אבל גם יצרה תלות גדולה ברוסיה. המלחמה הנוכחית מאיימת לחולל משבר של ממש, אם רוסיה תחליט למשל, כתגובה לסנקציות, לצמצם את אספקת הגז הטבעי לאירופה.
בישראל פחות מרגישים את ההשפעה הזו, בגלל מאגרי הגז הטבעי שקיימים כאן. כ־80% מייצור החשמל המקומי נעשה באמצעות גז טבעי, שמחירו זול בהרבה בהשוואה לאירופה. רק כ־20% מייצור החשמל שלנו נעשה באמצעות פחם, שגם הוא התייקר מאוד. ולמרות חלקו הקטן יחסית, ההתייקרות הייתה כה גדולה שהיא הספיקה כדי להעלות פה את תעריפי החשמל בכ־5%.
העלייה במחירי הנפט העולמיים בהשפעת המלחמה תביא בסופו של דבר לייקור תעריף החשמל גם אצלנו, אם כי פחות מאירופה. "מכיוון שעדכון תעריף החשמל נעשה אחת לשנה, אנחנו לא רואים עדין את ההשפעה של המלחמה אצלנו", אומר הרצוג. "אבל בעדכון התעריף הבא יצטרכו לפצות על זה. אנחנו כצרכנים עוד לא מרגישים, אבל החשמל שלנו כבר התייקר. אנחנו צוברים חוב שאנחנו עוד לא מודעים לו".
נוסף על מחירי הנפט והגז, כל החברות הזרות הפועלות ברוסיה או סוחרות איתה צפויות להיפגע, כולל גופים פיננסיים, יבואנים ויצואנים, תעשיות המשתמשות בחומרי גלם מרוסיה ועוד. רוסיה מייצאת מתכות רבות המשמשות בתעשייה העולמית, למשל תעשיית המכוניות. יצרניות הרכב התקשו לעמוד בביקוש כבר בשנה האחרונה, בשל המחסור ברכיבים אלקטרוניים, ומחסור במתכת עשוי לפגוע בהן עוד.
אחד התחומים שהפגיעה בהם עשויה להשפיע מאוד על הכלכלה הישראלית, ובקרוב, הוא המזון. רוסיה היא יצרנית גדולה של דגנים ותבואה, ואוקראינה אף יותר ממנה. אוקראינה, המכונה "אסם התבואה של אירופה", אחראית לייצור חלק גדול מהחיטה שהעולם צורך, וגם של תירס, סויה ומוצרי גרעינים אחרים. ישראל מייבאת מאוקראינה כ־40־50 אחוזים מהחיטה שלה, המשמשת לא רק למוצרי מזון בסיסיים אלא גם למאכל בעלי חיים.
האספקה מאוקראינה מושבתת כרגע לגמרי, וגם מרוסיה אין ייבוא בגלל הסנקציות. איגוד יבואני התבואות הישראלי מזהיר מפני מחסור אפשרי וכמובן מפני עליות מחירים של כלל המוצרים המושפעים משימוש בגרעינים ותבואה: מלחם ופסטה ועד עוף, בשר, חלב וביצים. היבואנים הישראלים עובדים עם הספקים הגדולים בעולם, שכרגע מנסים להעמיק את הרכש בארה"ב, דרום אמריקה ומדינות מזרח אירופה. אבל מכיוון שאי אפשר להגדיל את ייצור החיטה מהיום למחר, והביקוש העולמי נשאר כפי שהוא – צפויות עליות מחירים. ככל שהמלחמה תתארך, כך יעלו המחירים.
בנוסף, באיגוד יבואני התבואות מזהירים כי ישראל עלולה לסבול במיוחד בגלל המצב בנמלים כאן. כפי שפרסמנו בעבר, התור הארוך בנמלים לא נובע רק מהמשבר העולמי בעקבות שבירת שרשראות האספקה בקורונה, אלא גם מביצועים חסרים ולקויים של הנמלים הממשלתיים ועיצומים של ועדי העובדים. אם אוניות ימשיכו להמתין שבועות ארוכים עד לפריקת הסחורה בישראל, ייתכן שהן יעדיפו לדלג עליה ולפנות למדינות אחרות שגם הן מצפות לחיטה ולתירס. 
