כמה צופים חדי עין בערוץ 13 שמו לב השבוע שלשלל הסרטונים שליוו את הדיווחים על המתרחש במלחמה באוקראינה השתרבב קטע בהשראת סרטי אופרת החלל "מלחמת הכוכבים". זו לא בדיחה. רגע אחרי צילום של משוריינים עולים באש הוצג קליפ מעריצים קצרצר, מעין שילוב סאטירי של היקום הבדיוני של מלחמת הכוכבים עם סוגת צילומי הדשבורד מהכבישים ברוסיה. המכונית נוסעת שם על כביש מושלג וחולפת ליד חללית מרוסקת, שלצידה שני חיילי סער של צבא האימפריה הגלקטית – עם הקסדה המוכרת והשריון הלבן, ממתינים לחילוץ.
הביקורת העוקצנית ברשת הובילה את מנהלי הערוץ להשעות את האחראים, אולם בדיעבד נראה שלא רק החלק ממלחמת הכוכבים היה "פייק". מתברר ששרשרת הסרטונים שחיברה בין מציאות לבדיה נוצרה אף היא בידי גולשים ברשת, וספק אם גם הקטעים שהופיעו לפני ואחרי סרטון המעריצים צולמו בימים האחרונים באוקראינה.
קל להיטפל לחלק הקומי בפדיחה של חדשות 13, אבל האמת היא שגם שידור הסרטונים הלא רלוונטיים האחרים הוא טעות לא קטנה – וזה לא המקרה היחיד שבו סרטונים שנטען כי צולמו במהלך המלחמה באוקראינה התגלו כחומר שצולם בעבר, לעיתים באזור אחר. במקרים חמורים יותר אלה סרטונים מבוימים שהפיצו גורמים בעלי עניין מהצד הרוסי או האוקראיני, כדי להטעות או להעביר מסר במסגרת מלחמת התעמולה.
הבעיה היא לא רק בסרטונים המופצים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות. לא פעם מה שסופר אתמול בכותרות גדולות, מתגלה למחרת כשגוי לחלוטין. דוגמה בוטה לכך קיבלנו כאשר כלי התקשורת בארץ ובעולם דיווחו שאתר ההנצחה לטבח היהודים בבאבי־יאר נפגע בהפגזה רוסית. האירוע עורר זעזוע רב, ונשיא אוקראינה פנה בעקבותיו ליהודי העולם. אלא שלמחרת סיפר כתב ידיעות אחרונות רון בן־ישי שהוא הגיע למקום ומצא ששום דבר לא ניזוק, והפצצה הקרובה ביותר נחתה כמה מאות מטרים מאתר ההנצחה.
אחת הסיבות לטעויות הללו היא חוסר הסבלנות שלנו. עידן האינטרנט הרגיל אותנו שכל המידע צריך להגיע אלינו באופן מיידי, מכל מקום בעולם. אתרי החדשות מתחרים מי יהיה הראשון שיביא את העדכון החדש ביותר. האיכות והדיוק הם שיקול משני. הם פועלים כך בעיקר כי זה עובד; זה מה שהציבור רוצה.
הבלבול וערפל הקרב הם לא רק נחלת צרכני החדשות. גם מי שתחום מומחיותם הוא הנעשה ברוסיה ובמזרח אירופה אומרים שוב ושוב שקשה לדעת מה מצב הדברים כיום באוקראינה. ברחבי אוקראינה נמצאים עשרות אלפי חיילים ומאות טנקים ומשוריינים משני הצבאות, אולם אין מי שיודע לספר מי כבש או לא כבש איזה חלק במדינה. למעשה אפשר לומר שהדרך הטובה ביותר לברר אם הדובר יודע על מה הוא מדבר היא לפי מידת הזהירות שהוא מתנסח בה, ומספר הפעמים שבהן הוא מודה שאין בידיו מספיק מידע ודאי.
נוהגים לומר שאנחנו חיים ב"עידן המידע" ואי אפשר להסתיר מה שקורה. כל דבר שמתרחש בפינה הנידחת ביותר בעולם מגיע לכף ידנו תוך דקות דרך הסמארטפונים ורשת האינטרנט. נדמה שהמלחמה באוקראינה מוכיחה שזו אשליה. באוקראינה לא חסרים טלפונים חכמים, ורשת האינטרנט מתפקדת שם כרגיל, ככל הידוע לנו. ועדיין המידע שמגיע אלינו חלקי, ולעיתים אף כוזב ומטעה.
היקף המידע שמונח בכף ידנו אכן מטורף. אבל אין לכך משמעות כשאיננו יכולים לברור מוץ מבר. כמו ששפע המזון העצום שעומד לרשותנו אינו ערובה לתזונה איכותית ומאוזנת, כך גם שפע המידע. אם לא יודעים לעשות בו שימוש נכון, הוא יביא יותר נזק מתועלת.
