נכון לזמן כתיבת שורות אלה, רוסיה ואוקראינה עדיין נלחמות ביניהן, והעולם עדיין מגנה. מסע הדילוגים של בנט בין מוסקבה לברלין הבטיח אך טרם קיים, והוא משמש כצפוי מצע מצוין לפריחת ספקולציות מלוות בבוז או בתקווה. מתנגדי בנט טוענים לסיבוב דאווין, חובבי ממשלתו מפרגנים ומדברים על מזרח אירופה חדש, והמציאות עומדת בין המחנות ושותקת.
נוכח מצוקת המידע ודומיית התדרוכים ממשרד ראש הממשלה, לא נותר אלא לגבש את דעתנו המלומדת מתוך פוזיצייתנו משכבר. לא שזה היה נראה אחרת אילו ידענו במה עסקו בנט ופוטין במשך למעלה משלוש שעות, איך הגיב נשיא אוקראינה בשיחות הטלפון התכופות, ומה היה לקנצלר גרמניה לתרום לאירוע. אנחנו פה בביצת הכחול־לבן לא ניתן למידע רלוונטי לעצב את תגובותינו. המהדרין הפליגו בדיונים אינסופיים בשאלה אם היה היתר לנסיעה מדינית זו בשבת או לא, פוסקים הלכה על סמך היותם צייצנים מצטיינים – בין אם הם תלמידי חכמים, מסורתיים או מחללי שבת בפרהסיה.
לא קבוצת "בנט בוגד" ולא קנאי "רק לא בחירות חמישיות" יודעים מה היה בקרמלין, ולמען האמת – גם לא מיטב העיתונאים הבכירים. כתבי חוץ טענו שבנט רץ על הקווים כגורם המדיני היחיד שעוד שומר על קשר ידידותי עם שני הצדדים; הכתבים המדיניים טענו לשיחה ערה בענייני איראן והגרעין, והכתבים הצבאיים מסרו דיווח משוער על דיונים נמרצים בסוגיית סוריה השבויה בחסדיה של רוסיה. לו ניתנה זכות הדיבור בעניין גם לכתבי הבריאות, הם כנראה היו מעריכים ששני המנהיגים שוחחו על הקורונה הדועכת. החזאי התורן היה משלים את התמונה עם מידע בלעדי על זכויות היוצרים של תופעת דרום אדום שנגנבו בידי ישראל. כתבנו בצפון לא היה נשאר חייב והיה מבהיר שדרום אדום נצפה לאחרונה גם בגלבוע ובגולן, וכתב השטחים היה משווה ומעלה עם תמונות פריחה מרהיבות מצומת רנתיס. ראו הולהבתם.
מקומם של הפרשנים גם הוא לא נפקד – אלה מסבירים שבנט מנצל את האירוע לטובת מיצובו כאן, ואלה טוענים לניצול בנט בידי פוטין שם. האמת היא שהם ואנחנו פשוט לא יודעים. ייתכן שהשניים הספיקו לשוחח על הכול, וייתכן שעל לא כלום. אבל דבר אחד ברור: האירוע אינו מקומי, ואת פוטין וזלנסקי לא מעניין כמה נבגדים מרגישים בוחרי ימינה והליכוד, וגם לא כמה נלהבים מקימי ממשלת הדמו־שינוי. אותם מעניינת המלחמה. הוולדימירים לא מזמינים לביקור או לשיחת טלפון צפופה את נפתלי בנט משבט דרור, סניף כרמל; הם שומרים על קשר אינטנסיבי ואינטרסנטי עם ראש ממשלת ישראל.
במשך למעלה מעשור הוביל בנימין נתניהו צעדים מדיניים, והשמאל הנבזה בז לו. הם העדיפו את הפוליטיקה הקטנה כאן, כדי למזער את הישגיו במגוון מרשים של תחומים. הימין שעל הרצף הביביסטי זעם, ובצדק. הוא דרש הוגנות וגאווה לאומית. הוא לא קיבל את זה. כעת הוא מאמץ את אותו דפוס התנהגות ממש.
ראש הממשלה בדרכים הוא למעשה נציג המפעל הציוני בשדה הקרב הדיפלומטי. הוא מתקבל כעת בשטיח אדום מצוחצח אצל מי שהיו עד לפני עשורים אחדים רודפינו ושונאינו. יהיו המניעים אשר יהיו, בנט הוא שחקן רלוונטי בזירה הבינלאומית, לא בזכותו אלא בזכותנו. מתוקף היותו נציגנו בעולם, ראוי להתפלל שמסעו יצלח, לטובת הרגעת הרוחות האירופיות המסוכנות וגם לטובתנו. גם כשאנחנו מקפידים בהידור על מצוות "איש את רעהו חיים בלעו", ראוי עדיין לחטוא ולהתפלל לשלום מלכות. לא בשבילו, בשבילנו.
אלה מסבירים שבנט מנצל את האירוע לטובת מיצובו כאן, ואלה טוענים לניצול בנט בידי פוטין שם. האמת היא שהם ואנחנו פשוט לא יודעים
יום האישה היהודי
כמדי שנה, גם הפעם לווה יום האישה הבינלאומי בשורת מבצעים והנחות על שלל מותגי אופנה וסטיילינג לבנות המגדר. נכון, היו גם אירועי האדרה מרשימים, סיפורי נשים חזקות ומובילות שעלו ברשת – אבל שוב ושוב טרחו להזכיר לנו השבוע שאישה זה קניות, וקניות זה מותגים, רצוי של מוצרי יופי. שלא תבינו לא נכון, אני מתה על קניות. כרטיס האשראי שלי עדי שמקומי לא נפקד מהסטריאוטיפ הנזכר (הקורא א' גולדקלנג מתבקש להתאפק ולא להנהן עצמו לדעת). ובכל זאת, מדובר בחלק קטנטן ממי שאני, ממי שאנחנו.
הרשת החברתית הצליחה להציף צד אחר לגמרי של נשיות יהודית, כזו שלומדת ומתפלפלת בדרכה בשבילי התלמוד. בעיתוי מושלם הגיעו הלומדים והלומדות של הדף היומי לסיום מסכת חגיגה ואיתה סיום סדר מועד, בדיוק ביום האישה הבינלאומי. בין פרגוני הרשת של נשים לנשים היה אפשר למצוא גם שלל פוסטים ותמונות מאירועי "סיום" של קבוצות נשים שהגיעו עד הלום. גם אנחנו, כמה מלומדות הדף היומי בעפרה, זכינו להצטרף לסעודת מצווה שערכו קבוצות הלימוד ביישוב.
רגע אחרי הסיום החגיגי צפיתי בסרטון היוטיוב המצוין של אריאל פייגלין, "אני עם נשים סיימתי". עשרות פעמים צפיתי בו מאז שעלה לרשת ב־2018, צחקתי והתרגשתי כל פעם מחדש, אבל הפעם גם הצטמררתי. כשפייגלין המוכשר הכריז "הדרן עלך סדר נשים והדרך עלן… לא נתנשי מינך סדר נשים ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי – אני עם נשים סיימתי", ירדו הדמעות מעצמן. אולי כי הפעם אני עם נשים התחלתי.
יאללה, מסכת יבמות. אומרים שאת קשוחה, אבל את יודעת, גם אנחנו לא פראייריות. טלנובלה מורכבת מלווה את המסכת, אבל אם יש משהו שאנחנו מבינות בו, זה איך לעשות סדר בעץ המשפחה. שנזכה. הדרן עלך סדר מועד, וברוך הבא סדר נשים. אנחנו כאן.
לתגובות: orlygogo@gmail.com
