גינוי רוסיה יחזור אלינו כבומרנג בהאג

בשבוע שעבר הודיע התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג באופן רשמי על פתיחה בחקירה בעניין "המצב באוקראינה". הקרבות עדיין משתוללים בקייב ובחרקיב, אבל הדיון המשפטי כבר בפתח. הוא נפתח למעשה בקריאת הקרב הראשונה של פוטין, שלפיה "אוקראינה מבצעת רצח עם" בבדלנים הרוסים – טענה שנועדה להצדיק את הפלישה הכוחנית שלו לשטחה. הוא נמשך כעת ברטוריקה שאימצו מנהיגי העולם כלפי רוסיה, שלפיה רוסיה "מפרה את החוק הבינלאומי". הוא נמשך גם בתביעתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מבית הדין הבינלאומי בהאג "להעמיד את הכוחות הרוסיים לדין על פשעי מלחמה, ולהוציא צו המורה לרוסיה להפסיק בפעילותה הצבאית באופן מיידי". כעת הדיון מגיע לשיא חדש.

אלא שהסכסוך בין אוקראינה לרוסיה כבר מצוי על שולחנו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, עוד מימי כיבוש חצי האי קרים ב־2014. בדיקת בית הדין העלתה סדרת פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שביצעה רוסיה בזמן כיבוש חצי האי, ומאז שהיא שולטת בו הלכה למעשה. להלן רק מקצת העבירות: רציחות, עינויים, מאסרים בלתי חוקיים, גירושים המוניים בכוח, מעצרים פוליטיים, העמדות לדין פוליטיות, שלילת חירויות הפרט והפרת זכויותיו ועוד.

ארבע פסקאות ארוכות, רצופות הפניות לעבירות לפי חוקת רומא, נדרשו לתובעת הקודמת פאטו בנסודה רק כדי למנות את כותרות העבירות שביצעה רוסיה. מתחת לכל כותרת יש אלפי קורבנות. ועם כל זאת, הבדיקה לא הבשילה לכדי חקירה עד אמש. על אף הממצאים הקשים בחרה בנסודה להשאיר את אוקראינה ליורשה, התובע כארים חאן, שנדרש להשלים את המלאכה ולהחליט האם הוא פותח בחקירה ואיזה תעדוף ייתן לה.

ומה בנוגע לישראל? הבדיקה נגד ישראל החלה כשנה אחרי שנפתחה הבדיקה בעניין אוקראינה, ולמרות זאת נסתיימה שנה לפניה. בניגוד לרשימה האינסופית של עבירות שביצעה רוסיה, ידעה בנסודה להצביע על שלושה מקרים יחידים בהתנהלותו של צה"ל במבצע צוק איתן שמעלים חשש של פשעי מלחמה, מלבד סוגיית "ההתנחלויות" – הנדוניה האמיתית שלה. בשונה מהעניין האוקראיני, שם קיבל בית הדין את סמכותו עקב היות אוקראינה מדינה ריבונית המעניקה לו סמכות לדון בעניינה, בעניין הישראלי הרשות הפלסטינית אינה מדינה, ונדרשו לבית הדין מעשיות בדים כדי לקבל סמכות ממנה.

ולמרות כל זאת, במקרה של ישראל אצה לבנסודה הדרך, ורגע לפני שעזבה את תפקידה פתחה בחקירה נגד ישראל, כדי לכבול בשלשלאות ברזל את יורשה חאן ולכפות עליו את החקירה.

למזלנו, המצב כיום איננו כפי שבנסודה שאפה שיהיה. התובע חאן דחה את התקדמות החקירה נגד ישראל והשאיר אותה במצב המקדמי שלה, על אש קטנה. בעניין אוקראינה, לעומת זאת, החליט חאן לפתוח בחקירה. אולם נכון לומר שיותר משחאן שקל בעצמו את עניין אוקראינה, המציאות הכתיבה לו את ההחלטה ולא הותירה לו ברירה. אולי גם התמיכה העולמית הנרחבת באוקראינה דחפה אותו לא לחשוש מהדוב הרוסי.

לצד השמחה מ"הקפאת" החקירה נגד ישראל, קיים חשש שהחקירה הרוסית תציב את בית הדין במקום מרכזי ולגיטימי הרבה יותר בעיני העולם. המאמץ הישראלי ליצור דה־לגיטימציה לבית הדין יספוג מכה קשה עקב החקירה הזו. אם אכן יתעדף חאן את החקירה נגד רוסיה, כשהוא יפנה כנגד ישראל הוא יישען על לגיטימציה גדולה הרבה יותר בעיני העולם.

לכן, כל מי שממהר לדרוש מישראל לגנות באופן תקיף וחוזר את רוסיה על ביצוע פשעי מלחמה, עוצם את עיניו מול ההשלכות הנרחבות, גם בפן של בית הדין הבינלאומי בהאג. כל דבר שנאמר יחזור אלינו כבומרנג. זה רק עניין של זמן עד ששוב יתמקדו בנו.

עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר היא יו"ר ארגון שורת הדין, הנלחם למען ישראל בזירה המשפטית