לא זכות השיבה ולא תנאי תברואה. לא פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים ואפילו לא הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון. שום דבר מאלה לא היו הסיבה האמיתית לטבח ההמוני שביצע אתמול חמאס בבני עמו, כששלח אותם במודע אל מותם בניסיון חצוף ואידיוטי להפר את ריבונותה של מדינת ישראל. הסיבה הייתה אחת, והיא רכישת נקודות זכות בתקשורת העולמית. זה הדבר היחיד שממשל החמאס הכושל והמושחת יכול להציע לבני עמו. כל המיליארדים שקיבל הלכו להתחמשות נגד ישראל, וכל ניסיון להרגיע את הרוחות נענה בעוד ועוד טרור. מה נותר? לנסות ולהכתים את ישראל בדעת הקהל.
כלי התקשורת יודעים את זה. לא מדובר בסוד. ישנם כלי תקשורת בעולם שרק חיכו לרגע הזה, שבו יוכלו סוף סוף לנעוץ סיכה בבלון הישראלי, שבחודש האחרון ריחף לו בשמחה אי-שם בשמים. ובצדק ריחף. שרשרת אירועים שהחלה בציון 70 שנה למדינה והסתיימה בחנוכת שגרירות ארה"ב בירושלים – כולל בונוס נחמד של זכייה באירוויזיון – יצרה תחושה נעימה בקרב רוב אזרחי ישראל. תחושה שהולך לנו, שהנה אפילו איראן מורידה את הראש בפני כוחו של צה"ל. לא אופוריה, לא תחושת כוח מופרזת מדי, קצת הישענות אחורה בסיפוק. מותר לנו. ואת התחושה הזו ישנם מספיק אנטישמים ואנטי-ישראלים שישמחו להשבית. לא מעטים מהם אוחזים בעמדות בכירות בכלי תקשורת בעולם. ויממה האחרונה הם קיבלו סופסוף את ההזדמנות – עשרות הרוגים בעזה, וכל התשפוכת האוטומטית כנגד מדינת היהודים זרמה החוצה, ממש היה ניתן לראות את החדווה ביכולת שלהם לחרב את השמחה בימי חגה של מדינת היהודים.
לתקשורת הישראלית אסור היה להיסחף בגל העכור הזה. לא, אף אחד לא מדבר על התעלמות או אי אזכור של מה שקורה סביב הגדר ברצועת עזה. בהחלט, לציין שחמאס טובח בבני עמו. כן, לשים בעמוד הראשון של העיתון את צלבי הקרס שהמחבלים עיטרו בהם את עפיפוני התופת שבאמצעותם הם משחיתים יבולים ולו רק יוכלו גם יעלו באש יישוב יהודי על יושביו. ודאי, להראות לעולם שאין עוד צבא שהיה מגן באופן כה זהיר ומחושב על מי שמסתער על גבולותיו ובידיו מטענים ואמצעי חבלה.
חלק מכלי התקשורת אכן התעלו על עצמם ועשו את העבודה באופן סביר. אבל חלק, שבאופיים מאוד רוצים להיות חלק מהמערב הנאור, יישרו קו עם הגרועים שבאויבינו וסייעו לחמאס במלחמת התעמולה השקרית שלו כנגדנו. אין צורך למנות את שמותם. יעשה כל אחד ואחת את החשבון האישי שלו, ממי הוא צורך את החדשות שלו, ממי הוא מקבל אינפורמציה על הנעשה, ולא פחות חשוב – את מי הוא מפרנס כשהוא מקליק ונכנס לאתר מסוים, צופה במהדורת חדשות מסוימת או מכוון את מקלט הרדיו (ככה עדיין אומרים) על תחנה מסוימת. זו מלחמה, ואנחנו צריכים להגן על עצמנו. גם תקשורתית.
