לדברי כל המעורבים בהסכם בווינה, החתימה על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן היא רק עניין של זמן. שר החוץ של האיחוד האירופי ז'וזפ בורל הצהיר השבוע שהטקסט של ההסכם הסופי מוכן ונמצא על השולחן. כך גם הצהירו נציגי צרפת גרמניה ובריטניה. ובכל זאת משהו מעכב את החתימה; את ההצהרות על השלמתו הממשמשת ובאה אנחנו שומעים כבר שבועות, הן לפני פרוץ המלחמה באוקראינה והן לאחר מכן, וההסכם טרם נחתם.
הודיה כריש־חזוני דיווחה באתר מקור ראשון שבורל אמר השבוע שהעיכובים נגרמו בגלל "גורמים חיצוניים". נציגי המעצמות הצהירו שאף גורם אינו צריך לנסות לנצל את המשא ומתן על השיבה להסכם הגרעין כדי להשיג הבטחות נפרדות. האמירות האלה רומזות לדרישה רוסית חדשה, שעלתה אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה ונוכח העיצומים שהוטלו על רוסיה. הדרישה היא שעיצומי המערב לא יחולו על הסכמי הסחר של רוסיה עם איראן.
לכאורה זהו עניין פעוט. המערב מעוניין מאוד לחתום על ההסכם, ולא נראה שדרישה נקודתית כמו זו שהעלתה רוסיה אמורה למנוע את החתימה. אם יהיה צורך יוכל המערב לוותר על כך לפוטין, שכן הסרת העיצומים שהוטלו על איראן היא אינטרס מובהק של המערב. איראן היא מקור חשוב של גז ונפט שהמערב זקוק להם מאוד. הצורך של המערב בנפט האיראני היה גדול גם לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, אבל עכשיו, בעקבות עיצומי המערב על רוסיה שיצמצמו מאוד את אספקת האנרגיה ממנה למערב, חשיבותם של הנפט והגז האיראניים גדלה לאין ערוך. לכן חיוני למערב לחתום במהירות על ההסכם בווינה; הוא זקוק בדחיפות לנפט האיראני.
אבל את הסיבה לדחיפות המחודשת של הסכם הגרעין מבחינת המערב מבין היטב גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. האינטרס שלו כרגע הוא לתת למערב לאכול את הדייסה שהוא בישל ולא לאפשר לו למצוא מקורות אנרגיה חלופיים לגז הרוסי. האם ייתכן שפוטין מתכוון לעכב את החתימה על ההסכם עוד ועוד, ושהסיבה המוצהרת של רוסיה לעיכוב העכשווי – הוצאת הסכמי הסחר של רוסיה עם איראן מעיצומי המערב המוטלים עליה – היא תירוץ בלבד?
כך בדיוק סבורה ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה ולשפות אירופיות מאוניברסיטת תל־אביב. בריאיון לקרן נויבך ברשת ב' של "כאן" בשבוע שעבר העלתה לופטין הסבר מקורי לעיכוב בחתימה על הסכם הגרעין. "פוטין רוצה 'להחזיר' לביידן", אמרה. "הוא לא מעוניין לחזור כרגע להסכם הגרעין, ומובן שהוא משתמש בתירוצים. אבל הסיפור האמיתי הוא הסיפור של הנפט והגז. אם יוסרו העיצומים מאיראן, ישתחררו הרבה מאוד נפט וגז לעולם". בניגוד לפרשנות המקובלת שרואה בעיכובים בחתימה בווינה עניין של זמן בלבד, לופטין סבורה שהרקע עמוק יותר משרוסיה מוכנה לגלות. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אומנם אמר השבוע לעמיתו האיראני שהשיבה להסכם הגרעין נמצאת בשלבי סיום, אבל ייתכן שזהו מסך עשן שרוסיה מפזרת כדי לתקוע את החתימה בווינה.
"האינטרס הישראלי והרוסי דומים", אמרה לופטין על רקע פגישתם של פוטין ובנט בשבת לפני שבועיים. עד עתה היה ברור לכולנו שהאינטרס של ישראל בשמירת מערכת יחסים טובה עם פוטין למרות הפלישה הרוסית לאוקראינה קשור בנוכחות הצבאית של רוסיה בסוריה ובחופש הפעולה שישראל זקוקה לו בגזרה הצפונית. ייתכן שמפגש האינטרסים ביניהן עמוק יותר. ייתכן שלא רק לישראל יש אינטרס מובהק בדחיית הסכם הגרעין עם איראן אלא גם לרוסיה, מטעמים אחרים. אם כך, מבחינת ישראל יש קשר ישיר בין חידוש הסכם הגרעין למלחמה באוקראינה; ייתכן שהמלחמה הזו מונעת את חידוש הסכם הגרעין ואת הסרת הסנקציות מאיראן.
כל אלה השערות כמובן, גם אם יש להן אחיזה במציאות. "הטקסט של ההסכם הסופי מוכן ונמצא על השולחן", כפי שאמר שר החוץ של האיחוד האירופי, והצפי הוא שההסכם ייחתם בווינה בימים או בשבועות הקרובים. אם העיכוב יימשך יותר, אולי נוכל לומר שאין רע בלי טוב; אולי המלחמה באוקראינה הצילה את ישראל מחידוש הסכם הגרעין עם איראן ומביטול העיצומים שהשית עליה המערב.
