מאז שהתברר שהנשיא ביידן וצוותו רוצים מאוד להגיע להסכם גרעין גרוע מאוד עם האיראנים, מנסים פרשנים רבים להסביר את המניע של נשיא ארה"ב למעשה כל כך לא הגיוני מבחינה מדינית, המשלב בגידה – לא פחות – בבעלי ברית מסורתיים דוגמת ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין, מתן אפשרות לאיראנים להגיע לפצצה גרעינית בתוך זמן קצר, אי התייחסות בהסכם לסוגיית הטילים הבליסטיים האיראניים המגיעים עד לארה"ב והתעלמות רועמת מהמוות ומההרס שאיראן מפזרת בכל רחבי המזרח התיכון.
ביידן וצוותו יודעים היטב שהאיראנים משקרים להם במצח נחושה, במיוחד אחרי שישראל הוכיחה את השקרים הללו באמצעות ארכיון התוכנית הגרעינית הצבאית שגנבה וחשפה מול כל מי שהביע עניין. ביידן וצוותו מכירים היטב את דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הקובעים באופן חד משמעי שאיראן אינה חושפת את התוכנית הגרעינית הצבאית שלה, כפי שהיא מחויבת לעשות על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עליה היא חתומה.
אם כן, מה דוחף את ביידן וצוותו לחתור בצורה כל כך לא אחראית לקראת הסכם עם איראן?
אחת התשובות שנותנים הפרשנים היא, שביידן בעצם חוזר להסכם הגרעין שהנשיא אובמה חתם עם האיראנים בשנת 2015, כאשר ביידן היה סגנו, ומבחינתו מדובר רק בחזרה להסכם שארה"ב כבר הייתה חתומה עליו. לדעתי הסברה הזו איננה נכונה, מכיוון שלאובמה היו תקוות שההסכם יביא תוצאה חיובית, שאיראן תנהג באחריות כלפי שכניה ובשקיפות כלפי סבא"א, שהפיקוח הבינלאומי יהיה אמיתי ואחרי חמש עשרה שנים – תקופת ההסכם – יחול שינוי לטובה במשטר האיראני. אפשר לחלוק על התקוות הללו, אבל הן עמדו בבסיס המדיניות של אובמה. היום ברור לכול – גם לביידן – שהתקוות לא התגשמו ולא יתגשמו: איראן לא מתנהגת באחריות כלפי המדינות השכנות, לא בשקיפות כלפי סבא"א ושינוי שלטון איננו נראה באופק. אז מה דוחף את ביידן?
תשובה אחרת היא שביידן רוצה "לנקות את השולחן" המדיני כדי להתמקד בבעיות הגדולות עם סין ורוסיה, והסבר זה מקבל משנה תוקף מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. אלא שגם הסבר זה אינו ממצה, שכן על פי הגיון פשוט אין טעם ליצור באופן אקטיבי בעיה – והסכם עם איראן אכן מהווה בעיה – כדי להתפנות לטפל בבעיות אחרות.
הסבר נוסף ששומעים בתקשורת מאז שהחלה המלחמה באוקראינה הוא שביידן חושש מעליית מחירי הדלק, והוא רוצה לאפשר לאיראן להכניס לשוק האמריקני כמויות גדולות של נפט וגז כדי להוריד את המחיר ובכך להגדיל את סיכוייו לזכות בבחירות אמצע התקופה בנובמבר השנה. גם הסבר זה איננו ממצה, שכן עניין מחירי האנרגיה עלה רק לפני שלושה שבועות, כשפרצה המלחמה, ואילו המאמצים של ביידן לשוב להסכם הגרעין נמשכים כבר יותר משנה.
אז מה כן?
אם כן, בשעה שכל ההסברים הרציונליים לא נותנים תשובה מספקת, עלינו לחפש את התשובה באזור אחר, באזור האמוציונאלי, הרגשי, שבו אין לאף אחד מידע, כי זהו מקום שאינו חשוף בדרך כלל לקהל הרחב. אין מנוס מהתחושה שמה שמפעיל את ביידן בעניין הסכם הגרעין עם איראן איננו תקווה כמו זו שהנחתה את אובמה, אלא משהו חזק הרבה יותר – אובססיה, הנובעת מגורם גדול, חזק, רב עוצמה ורב השפעה, הנטוע עמוק באזור האמוציונאלי. גורם זה הוא פחד, שכן פחד הוא גורם המוטיבציה החזק ביותר הדוחף אנשים, קבוצות ועמים, למאמץ, למאבק ולביצוע פעולות העלולות להיות לחלוטין לא הגיוניות ולמעשים שהם לגמרי לא סבירים.
אין לי מידע בעניין, ולכן אני מעלה כאן סברה בלבד, לפיה האיראנים הפנו לביידן בחשאי איום אמין בעשיית מעשה כלשהו, נורא ואיום, שביידן פוחד ממנו מאוד. זה יכול להיות אחד משני דברים: האחד הוא חשיפת פרטים אישיים מביכים מאוד העלולים להעמיד אותו במבוכה גדולה במישור הפרטי, המשפחתי, הפוליטי או הפלילי. השני הוא איום איראני אמין בעריכת מתקפות טרור גדולות ורבות נפגעים נגד ארה"ב, בתוך ארה"ב ומחוץ לה. תקדים השגרירות הישראלית בבואנוס-איירס שהותקפה לפני 30 שנה בדיוק, ידוע היטב לביידן.
ביידן גם מבוגר מספיק לזכור היטב את מתקפת אל-קאעדה על שגרירויות ארה"ב בדאר א-סלאם ובניירובי בשנת 1998, מתקפות חיזבאללה על השגרירות האמריקנית ומטה המארינס בביירות בשנת 1983, הפיגוע מול שגרירות ארה"ב באנקרה בשנת 2013 וההתקפות הרבות על שגרירויות ארה"ב בבגדד, בקאבול ובמקומות רבים נוספים בעולם. לרשימה ארוכה זו אפשר להוסיף את הפיגועים נגד חברות ואנשים אמריקנים במקומות רבים בעולם, כולל שחיטת אמריקנים אל מול המצלמות בסכיני אלקאעדה (דניאל פרל) ודאע"ש.
התשתית הטרוריסטית הגלובלית שבנתה איראן לאורך 43 שנות שלטון האייתוללות מצד אחד, והפריסה העולמית הרחבה של המוסדות, החברות והאנשים האמריקנים בעולם, הופכת את המטרות האמריקניות לחשופות ופגיעות. ההנחה שלי היא שביידן חושש מאיום אמין שהפנו אליו האייתוללות, ולכן נכנע לדרישותיהם בוינה. תצלומי ארונות מתים עטופים בדגל ארה"ב לא יוסיפו לביידן נחת ויזיקו לסיכויי המועמדים שלו בבחירות הקרובות לקונגרס.
כאמור, אין לי מידע על איום אמין מצד איראן כלפי ביידן, וההנחה שלי היא שזה הדבר שמפעיל את נשיא ארה"ב נובעת אך ורק מחוסר ההיגיון המשווע של האופן שבו הוא חותר להסכם הגרעין עם איראן.
