100 מטר מפרידים בין ביתן 10 בגני התערוכה, שבו יוסדה מפלגת "חוסן לישראל" לפני שלוש שנים, לאולם "רוקח" שבו נחגג אמש (ב') הקמתה, תחת השם "כחול לבן". בשני המקרים בראשה עמד הרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון הנוכחי בני גנץ, אך אפילו הוא הודה כי זה "מרגיש כמו שלושים שנה".
מהרגע הראשון הורגשה באוויר תחושת בחירות. בלונים בצבעי המפלגה, כרזות עם הפנים של גנץ והשיר עם הסלוגן שיצא בתקופת הבחירות הושמע שוב ושוב, לקול מאות המריעים. בשורה הראשונה ישבו בכירי המפלגה עם בני ובנות זוגם שהוזמנו גם כן, ונשארו לאורך כל האירוע להסתחבק ולהתיידד עם הפעילים הוותיקים (בגיל), והמעטים מאוד הצעירים.
אך תחושת הבחירות לא נשארה רק ב"אווירה", אלא הוטמעה כמעט בכל משפט שאמר היו"ר גנץ בנאומו, ולא בכדי. זה התחיל ברמז לגבי הישארות בממשלה. "כחול לבן נכנסה לממשלה מתוך בחירה, רוצה ופועלת להצלחתה, ותישאר בה כל עוד שהיא משרתת את אזרחי ישראל ושומרת על קו ממלכתי, מאוזן ואחראי". והמשיך לפנייה חדה לבוחרי המרכז, שאי אפשר היה להתבלבל בכוונתה מול מפלגת "יש עתיד" שהאסטרטגיה כעת היא להציג אותה כמי שחתכו שמאלה. כל אלו מצטרפים לפעולותיו האחרונות של גנץ לעצור את הבנייה ביהודה ושומרון וההנחיה על פינוי מאחזים. "אנחנו הבית של הרוב שהוא לא נגד הימין ולא נגד השמאל. גם וגם. אני מרגיש קצת כמו השיר של מאיר בנאי: יש בי מזה וגם מזה. יש בי שניהם. המרכז – קו האמצע שהחברה זקוקה לו הוא אתם, הוא אנחנו! ככל שיותר אנשים יתכנסו למרכז ויקטנו השוליים – נהיה חזקים ויציבים".
בשלב הבא גנץ עובר לצעדים פרקטיים, ולא רק הצהרתיים. על אף שלכאורה נכונות לממשלה עוד 3 שנות כהונה רצופה, גנץ מצהיר על רצונו להעביר את תיק החינוך לכחול לבן, על הראש של שותפיו מ"תקווה חדשה", ומודיע, על אפם וחמתם של ליברמן, בנט ולפיד כי לא ויתר על חלום ראשות הממשלה: "אני מתכוון להגיע ליעד הזה שעבורו נכנסתי לפוליטיקה, וכן, הוא עובר בראשות הממשלה, והובלת המדינה בסופו של דבר".
אם מבחינת גנץ הקואליציה היא "יצירת מחנה חדש" כלשונו, והוא "רוצה ופועל להצלחתה" כאמור, למה לחלק תיקים ולהצהיר על ראשות ממשלה? כדי להבין את התשובה צריך לחזור למערכת הבחירות האחרונה. גנץ, שהסקרים ניבאו לו התרסקות טוטאלית, אפילו עד מתחת לאחוז החסימה, הצליח להביא 8 מנדטים שהפכו לנכס יקר לכל ממשלה, ומשם התעודד, צבר כוח אדיר והפך לאחד הגורמים הבולטים והמובילים בקואליציה הנוכחית.
מפגן העוצמה שנראה אמש בכחול לבן היה מה שיאפשר לגנץ לשלוח איתות חד לשותפו – לשעבר ובהווה – יו"ר יש עתיד, השר יאיר לפיד. מבחינתו, תוקף הממשלה הוא לא עוד שלוש שנים, אלא עוד שנה וחמישה חודשים, מועד חילופי הרוטציה בין בנט ללפיד. מבחינת גנץ, לא עוד מפלגה של שמונה מנדטים, אלא "רק מפלגה מרכזית וקואליציה רחבה תוכל בסופו של יום להוביל לאיחוי הקרעים, להסדרת יחסי דת ומדינה".
