למה ביטול יום האישה העסיק לא מעט מקלדות בשבועות האחרונים? כי עצם הצורך להכיר כבוד ויקר לנשים איננו אלא עוד פעולה של הנצחת חוסר השוויון המגדרי. אפשר להתווכח עם הטענה הזאת, וכך אכן נעשה בזירות רבות, אבל בואו רגע נשאל את אותה השאלה לגבי שבת "דורשות טוב". אירוע שבו עשרות רבות של קהילות בוחרות להכניס תחת אלומת האור את הנשים הלמדניות ולתת להן במה מכבודת ומכבדת. מובן מאליו? ממש ממש לא, שהרי גם אחרי עשרות שנים של מהפכת תלמוד התורה לנשים יש עוד כברת דרך ארוכה לעשות. בהנחה שהמהלך יושלם ביום מן הימים, שהיעד של כניסת נשים לעולמה הלמדני של התורה יושג – האם גם אז תהיה סיבה להמשיך ולציין את שבת דורשות טוב – 'יום האישה הלמדנית'?
קודם כל כן, בכ"ף רבתי. אין דבר ראוי יותר לחגוג מאשר חיבור מחצית מהציבור לעורק הפועם של החיים היהודיים, הוא לימוד התורה – על כל גווניו וסוגיו, החל ממדרש, קבלה וחסידות וכלה בשולחן ערוך על נושאי כליו המתנצחים בהלכה. זאת ועוד, הלימוד פרץ כבר מזמן את גבולות המילים הכתובות והוא מציב דרישות הגיוניות, הנשענות על מקורות ישראל והמנומקות היטב, לשילוב נשים בעוד חלקים מהותיים של הקיום היהודי. נשים כשותפות בטקסים דתיים, כחברות במועצות דתיות, כשוחטות, כמשגיחות כשרות, כבעלות זכויות בבתי הדין הרבניים – כל השינויים האלה המיטיבים עם חייהן של אלפי אלפי נשים, כרוכים בפריצת שערי הידע והלימוד, ואף הם ראויים לציון מידי יום ביום ומידי שנה בשנה. ולו בלבד כדי שלא נתייחס לאף אחד מהם כמובן מאליו.
ועוד הערה חשובה: נשים הן לא המרוויחות היחידות מהפיכה המתחוללת בעשרות השנים האחרונות. התורה עצמה היא למעשה המחזיקה בגביע הניצחון, שכן, גבולותיה התרחבו והיא הפכה להיות עשירה יותר, ומדויקת יותר ואפילו רלוונטית יותר, שעה שנשים נכנסו בסודות סתריה. ראשית, כי נשים עשויות לבוא אל מקורות ישראל עם ארגז כלים אחר: ההיגיון שהן תרות אחריו שונה, יש בו מן החמלה והחסד, העדינות והרחמים, וכל אלה עשויים לגלות פנים חדשות ומסעירות בפסוקי התורה, בסוגיות התלמוד, בשערי ההלכה, או בעולם הדרש והסוד. אך גם אם לא נקבל את הטענה שלימוד נשי שונה מהותית מלימוד גברי, קשה לחלוק על כך שהחוויה הנשית שונה מזו הגברית. כך למשל, לא דומה לימוד הדף היומי של נשים במסכת יבמות, לזה של גברים. במילים אחרות – מצד האמת אי אפשר להשוות את נקודת המוצא של הניצבים והניצבות משני עברי המתרס של פעולות הייבום והחליצה ולכן השאלות שתישאלנה והתובנות שתיגזרנה לעולם ייצגו נקודת מבט שונה לחלוטין. ומה יכול להיות יפה יותר, ומשמח יותר, מעולמה של תורה שעוד ועוד פרספקטיבות ההופכות והופכות בה מסייעות להנכיח ביתר שאת את דבר הקב"ה בעולמו?
הרכבת של לימוד תורה נשי יצאה מהתחנה, היא מהווה מגדלור ומודל לנערות וילדות, ובה בעת גם לילדים ונערים, והיא מחוללת שינויים מבורכים במרחב החיים היהודיים. אולי ביום מן הימים כל זה יהיה מובן מאליו, אבל גם אז – המהפכה המתחוללת לנגד עינינו לא תפסיק להיות סיבה אמיתית לציון ולחגיגה בקהילות ישראל כולן.
