בואו נדבר קצת על מספרים ועובדות, אוכלוסיית היהודים בעולם מונה היום כ-15 מיליון איש ואשה. כמחציתם, קרוב ל-7 מיליון, חיים בישראל והמחצית השנייה פזורה ברחבי העולם. התפוצה הגדולה ביותר היא תפוצת יהדות צפון אמריקה, המונה כ-6.4 מיליון יהודים. באירופה מתגוררים למעלה ממיליון יהודים (מתוכם במדינות חבר העמים לשעבר כ-200,000) וריכוז גדול נוסף של כ-300,000 יהודים מתגורר בדרום אמריקה. השורה התחתונה של המספרים הללו שחשוב שנזכור היא שגם כיום, רוב היהודים לא מתגוררים במדינת ישראל. רובם נמצאים בתפוצות.
המלחמה הנוראית שעדיין מתחוללת באוקראינה הראתה לנו את חשיבותו של העם היהודי המלוכד בסולידריות, בהתגייסות מקרוב ומרחוק לסייע בכל דרך אפשרית, וכך גם מדינת ישראל, כמוקד עולמי מרכזי של יהודי העולם, שותפה למאמץ של העם היהודי, במתן כתף, בשליחת סיוע הומניטרי ובהיערכות לקליטת עולים ופליטים מאוקראינה. המלחמה הראתה לנו את העם היהודי הגלובלי בשעתו היפה. אך בכך לא מתמצה ייעודנו כמדינת הלאום של העם היהודי.
התפקיד שלנו, כאן בישראל, מתוך אותה תובנה חשובה של המלחמה, היא לוודא שהקשר בינינו לבין כלל התפוצות נשמר ואף מתחזק, וזו כידוע משימה לא פשוטה. נתון מעודד במיוחד מתוך סקר עמדות הציבור בנוגע לקשר בין ישראל לתפוצות, המוצג במהלך שבוע התפוצות, עולה כי החשיבות של יהדות התפוצות בעיני ישראלים עלתה.
ממצאי הסקר מצביעים על כך ש56-58% מהישראלים מכירים באחריותה ומחויבותה של ישראל להמשך הקיום היהודי בתפוצות. 57% מהנשאלים אף סבורים שמדינת ישראל צריכה להתחשב באינטרסים של קהילות יהודיות בתפוצות בקבלת החלטות בנושאים של מדיניות חוץ ובטחון שיכולות להשפיע על מעמדם של היהודים בחו"ל. 56% סבורים שלמדינת ישראל יש מחויבות רבה ליהודי התפוצות. יחד עם זאת, רק 37% חשים תחושת אחריות אישית כלפי יהודי התפוצות שלא בחרו לעלות לארץ ולצערי נתון זה נמצא במגמת ירידה מתמשכת בשנים האחרונות.
הגם שנתונים אלו מצביעים על הסכמת הציבור הישראלי אודות חשיבות יהדות התפוצות וקיום הקשר ההדוק עימו האם די בכך כדי לקיים קשר זה לטווח הרחוק? יש הכרה בתרומתם החומרית ולא פחות חשוב מכך הרוחנית של יהדות התפוצות, יש הכרה בחשיבות שימור ערכים יהודיים אוניברסליים כמו זכויות אדם, פלורליזם, הכלה ועוד אך עדיין קיים פער בידע ובהכרות הציבור הישראלי עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. החשש הוא שלחוסר הידע, המרחק והניכור תהיה בהכרח השפעה לאורך זמן על תחושת המחויבות והאחריות. אנחנו, בני ובנות העם היהודי, חלק מקולקטיב המורכב מקהילות המפוזרות בכל העולם נושאים יחד באחריות המשותפת לדאוג שזה לא יקרה.
לשם כך, ראוי להכיר בשינויים שעוברים על העם היהודי שלא קופא על שמריו, אלא משתנה כל הזמן. מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות עוברת שינויים בשנים האחרונות. הפרדיגמה שהתקיימה בקום המדינה, לפיה ישראל נשענה על הסיוע של יהדות התפוצות ומדינת ישראל הייתה בעצם הפרויקט של העם היהודי, אינה רלוונטית לימינו. כיום, כשיש לנו מדינה חזקה, יציבה ומבוססת, חיזוקו של העם היהודי צריך להיות פרויקט מרכזי של מדינת ישראל כמו גם של כלל יהדות העולם.
הכותבת היא עו"ד ומנכ"לית משרד התפוצות
