בהתנגדות הברורה, הקולנית אפילו של ישראל לפני חתימתו לראשונה של הסכם הגרעין בשנת 2015, ביטאה המדינה היהודית גם את רחשי הלב של איחוד האמירויות ובחריין. נתניהו דיבר אז בקול רם ונוקב מול ארה"ב של אובמה, את מה שהמנהיגים מהמפרץ אמרו בשקט. בחדרי-חדרים. וכשהם נשאו נאומים פומביים, נכללה בהם הביקורת המסורתית, שלא לומר העוינות – כלפי ישראל.
בפברואר 2019, היה זה מזכיר המדינה האמריקני דאז, מייק פומפאו, שכינס בוורשה ועידה של מנהיגים מזרח-תיכוניים, שתחת תיווכו שוחחו אחד עם השני על המצוקה הביטחונית הנגרמת להם בידי איראן.
ואילו השבוע, מול השאיפה הביידנית לשוב להסכם, מול ההתלבטות האמריקנית שלא תאומן האם משמרות המהפכה הם ארגון טרור או לא – ניצבו בשדה-בוקר שרי החוץ של ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים ומרוקו, ויחד ניסו לומר לארה"ב שהכיוון שהיא צועדת אליו – מסוכן למדינות האזור, ולא רק להן.
בנאומו במסגרת ההצהרות המשותפות בתום האירוע, אמר שר החוץ יאיר לפיד כי אמש הוחלט להפוך את פסגת הנגב לפורום קבוע. "הארכיטקטורה החדשה הזו, היכולות המשותפות שאנו בונים, מפחידה ומרתיעה את אויבינו המשותפים – בראש ובראשונה את איראן ושלוחותיה. יש להם ממה לפחד", אמר לפיד.
כל שרי החוץ – בלינקן האמריקני, בן זאיד האמירותי, אל-זיאני הבחרייני, בוריטה המרוקני ושכרי המצרי, התייחסו בדבריהם אל פיגוע הטרור הרצחני אמש בחדרה. כולם דיברו גם על יתרונות השלום, על ההיכרות המעמיקה בין העמים. "לא ידענו מי אתם", אמר בן-זיאד, "לא חשבנו שאפשר לעבוד יחד". ציין כי הוא כמו עמיתיו ממרוקו ומבחריין נמצאים לראשונה בישראל. הכה כמעט על חטא, על 43 שנים אבודות שעברו מאז חתמה מצרים על הסכם מול ישראל, ומדינתו שלו לא השכילה להתקרב גם היא.
וכולם גם הזכירו את הפלסטינים. אולם את הנפח המשמעותי ביותר, הפלסטינים קיבלו בנאומו של בלינקן. הוא היחיד שטרח לומר במפורש כי הפסגה הבלתי נתפסת הזו שהתקיימה ביומיים האחרונים בשדה-בוקר, אינה תחליף, כהגדרתו, להסכם עם הפלסטינים.
אתמול, בהצהרה שנשא בתום הפגישה עם ראש הממשלה בנט, בה ציין ראש ממשלת ישראל את הדאגה העמוקה לנוכח היחס האמריקני למשמרות המהפכה של איראן, פירט בלינקן רשימה של צעדים, שאליבא דממשל ביידן אחראים למתח האזורי. זו שנציגי הממשל משננים ושבים עליה כמו מנטרה. אתמול, בלינקן אפילו לא טרח לציין איזה צד צריך להימנע ממה. רק אמר כי יש להפסיק את – "הרחבת ההתנחלויות, אלימות מתנחלים, הסתה לאלימות, הריסות, תשלומים לאנשים שהורשעו בטרור, פינוי משפחות מבתים שהם גרים בהם במשך שנים". שני גורמי המתיחות המיוחסים לפלסטינים – הסתה ותשלום לרוצחים, נחבאים בתוך רשימת העוולות שמחוללת לכאורה ישראל, על פי בלינקן. מציבה באותה שורה בניית בתים חדשים ביישובי יו"ש, מול עידוד אקטיבי של טרור ורצח. מאשימה את ישראל כי בפינויים שנעשים על פי חוק, היא זו שלכאורה גורמת לטרור.
הפלסטינים כאמור נכחו גם בנאומי הדוברים האחרים היום, אולם היה נדמה כי הם שם בעיקר כי צריך. לא כי למי מהנוכחים יש כוונה לפעול כעת באופן אקטיבי כדי לסייע להם בהקמת מדינה.
וכך נראה, כי בשלושה נושאים מהותיים – ההתנהלות מול איראן, גורמי הטרור האמיתיים המרעידים את האזור, ומידת האנרגיה שיש להשקיע בהקמת מדינה פלסטינית – ארה"ב עומדת כיום מול שורה של מדינות מזרח-תיכוניות, שכעת אומרות לה יחד, בניואנסים כאלה ואחרים את אותם הדברים. כדאי שהיא תקשיב.
