מבצע "שומר החומות" פתח תיבה שהייתה סגורה שנים למרות שהמדינה ידעה היטב מה קורה בתוך הערים המעורבות, בפזורה הבדואית ובערי טרור ביו"ש. הלינצ'ים שראינו ברחובות בת ים ועכו, הטרור בתוך לוד וההתפרעויות בכפרים בגליל כמו גם בצירי התנועה בנגב, היו כתובים על הקיר אבל את הקיר הסתיר שיח שגידלו וטיפחו ראשי המדינה בשנים האחרונות כי אף אחד לא רוצה באמת להתמודד עם נפץ שכזה.
כולם הביטו להר הבית, עשו כותרות מימים ותאריכים נפיצים, החגים, הרמדאן, יום האדמה ושאר הנעצים שהפלסטינים הדביקו ללוח השנה אבל על מה שקורה בתוך הבית שלנו העדיפו להתעלם. אחרי הפיגוע בשרונה אמר לי גורם ביטחוני כי זה לא יהיה הפיגוע האחרון בו יקחו רובים אוטומטיים ויפתחו בצרורות לעבר חפים מפשע בלי להבחין בין גבר לאישה, איש כוחות הביטחון או אבא שחוזר מהעבודה, אמא שיוצאת לקניות לשבת או סבא שחזר מטיול של ערב. אין להם משקפיים שמראים להם מי יהודי ומי ערבי, מי זר ומי תושב הוא אמר לי. הם יטענו את הנשק, יסחבו במקרה טוב "רק" שתי מחסניות וינסו לרצוח כמה שיותר.
הם שמעו וקראו לאורך השנים איך מערכת הביטחון רועדת מתרחיש של ירי בצירים ביהודה ושומרון וממנוסה של מחבלים ואמרו לעצמם אם אפשר בצומת תפוח למה שלא ננסה בבני ברק או בחדרה. אף אחד לא יוכל להציג את המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק כפלסטיני מסכן שיושב בבית מיואש בלי עבודה בלי יכולת להיכנס לישראל ולהרוויח טוב, לאכול צהרים באיזה דוכן אוכל בכמה עשרות שקלים בודדים ולחזור הבייתה שבע, עם כמה מאות שקלים בכיס לקראת עוד יום של עבודה.
המחבל בחר באופן ברור בדרך הטרור. הוא כבר היה עצור, הוא ידע בדיוק מה ערכו של מחבל בבתי הכלא או בשמיים לצד 72 בתולות ובחר בטוב, עבורו – למות שהיד כשהאב הרוחני של הפלסטינים אבו מאזן מסדר את ההורים. במקום להשתמש בכסף לרכישת אוכל הוא השתמש בו כדי לרכוש רובה סער, כנראה גנוב בגלל מחדל אחר שמערכת הביטחון לא מצליחה להתמודד איתו. הוא בחר היטב את המקום, עיר של חרדים, לבצע את הטבח הנורא.
היו למחבל שישים כדורים לבצע רצח חסר תקדים והוא הצליח לצערנו לרצוח חמישה. הוא ידע היטב שכמה שעות לאחר מכן ברחובות יעבד וג'נין יחלקו עוגות בחיוכים זחוחים, הוא גם ידע שיתלו שלטים מחוץ לביתו עם תמונתו לצד המילים גיבור העם הפלסטיני, הוא ידע שהיום יפורסמו בעולם הערבי תמונות שלו וכולם שם יצדיעו לו. הוא גם ידע שיבואו להרוס את ביתו אבל התנחם בזה שיש ארגוני שמאל קיצוניים שיעשו הכל להגן על בית הוריו.
הוא היה חלק ממשחק הזוי שמתנהל פה כבר כמה שנים והוא עוד לבנה בקיר הזה שנקרא "התנגדות פלסטינית" או במילים שלנו טרור רצחני. זו בחירה שלו והיא מודעת היא לא קשורה לרמאדן ולא לפיגוע שהתרחש בחדרה או בבאר שבע. היא קשורה לשנאה שהוא ינק שנים, להסתה שהוא קיבל במערכת החינוך, מהמסגדים, מאנשים שקוראים לעצמם אנשי רוח ודת והוא ידע שהעם שלו בכפרים ובערי יהודה ושומרון יהפכו אותו לגיבור בקול רם ואלו שחיים כאן בזהות בדויה עם תעודת זהות כחולה יחגגו בשקט.
הוא ראה אותם ב"שומר החומות" יוצאים לרחובות ורצה להיות כמוהם. הוא לא הראשון והוא לא האחרון ובכל זאת מדינת ישראל למודת טרור מכל סוג שהוא מנתחת את הדבר הזה שנים ולא מצליחה להבין שכל הדרך להקלות, להכרה, לניסיון להפוך שכנים של הדבר הזה, יעלה בעוד ועוד דם ורצח ברחובות.
לא לחינם השבוע הזה הפך רצחני. הוא כזה כי בצד השני יודעים ששלום לא יהיה כאן ואם מישהו חושב להשתיק אותם בנזיד של הקלות והלוואות הוא טועה. הם ינצלו את החולשות, ואת הפרצות בגדר ואת אוזלת היד במחנות הצבאיים ובנשקיות שנפרצות וישתמשו בכל זה לדבר אחד – טרור רצחני. אנחנו בינתיים, נמשיך לעשות הכל כדי לרסן ולהרגיע ולגנות ועל הדרך להאשים את המתנחלים ביו"ש ובבני ברק שהם, "הם", הבעיה הגדולה של המדינה כי הרי אי אפשר לגנות רצח נתעב בלי להוסיף איזו מילה על הקיצוניים שעוקרים עצי זית, שמפנצ'רים מכוניות, שזורקים אבן על חייל ונלחמים על בית מדרש או ישיבה על צלע הר שלא מעניינת אף אחד.
הם בצד השני מלאי שנאה רואים את זה וצוחקים כל הדרך לבאר שבע, לחדרה ולבני ברק, חמושים בנשקים כי הם יודעים שהם יכולים ואנחנו לא באמת נעשה הרבה. הימים הבאים יהיו מתוחים וקשים ולא צריך אף גורם ביטחוני שייתן ציטוט למצב הנפיץ. איך זה יגמר איש אינו יודע. הממשלה מחזיקה בכלים כבדים ובוחרת לא להשתמש בהם. יש לה שב"כ שיודע לעצור מחבלים, צבא שיודע להילחם בהם ומשטרה שיודעת לתת הגנה לאזרחים ברחובות. איך תבחר הממשלה להשתמש בארגז הכלים שלה נדע בימים הקרובים וזה מה שיכריע איך ומתי יגמר גל הטרור הרצחני הזה.
