יום עדותו החמישי של עד המדינה המרכזי במשפט נתניהו, שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר הולך ומסתיים, ולפנינו עוד 4 ימי עדות ראשית שמתנהלת כחקירה נגדית. אולם, כבר כעת אפשר למקד כמה עניינים שעולים מהעדות, חלקם רלוונטיים לתוצאת המשפט, וחלקם נוגע סתם להתנהלות השירות הציבורי במדינת ישראל:
1. המסמכים שהוצגו במהלך המשפט מספרים סיפור מאוד ברור שפילבר מאשר גם בעל פה. היחס שהוא נתן לבזק ושיטות העבודה שלו מולם היו חריגות בכל קנה מידה. הוא מעביר לאנשי בזק התכתבויות פנימיות של אנשי המשרד, משתף אותם במידע פנימי, יושב עם אנשי בזק לפגישות בלתי פורמליות מחוץ למשרד, ועוד ועוד,
נשאלת השאלה כמובן מדוע, כי פילבר הרי לא פראייר, וכל מי שמכיר אותו יודע את זה, והחקירה העלתה שהוא גם לא קיבל מבזק שום דבר באופן אישי. ההסבר שפילבר נתן במשטרה, אחרי חתימת הסכם עד המדינה, הוא פשוט לכאורה: קיבלתי הנחיה מנתניהו לפעול לטובת "בזק" במסגרת פגישה אתו, לאחר שמוניתי למנכ"ל. הפגישה שזכתה בהמשך לכינוי "פגישת ההנחיה"
דא עקא שבחקירה שלו על ידי התובעת בבית המשפט, פילבר מנסה להמעיט באופן עקבי בחשיבותה של שיחת ההנחיה, ולהדגיש שפעולותיו מול בזק נבעו בעיקר מגישתו המקצועית. טענות כאלו פילבר העלה גם בחקירתו במשטרה, אבל פעולה מקצועית לא יכולה להסביר את צורת ההתנהלות המשונה. בתוך המילכוד הזה משחקת החקירה הראשית ותשחק גם החקירה הנגדית. על מנת לערער את קיומה של שיחת ההנחיה, ערעור שעורכי הדין של ההגנה הבטיחו שיבוא בחקירה הנגדית, יצטרך לבוא הסבר חלופי סביר להתנהלות פילבר מול בזק.
2. חלק גדול מהחקירה של פילבר נסוב סביב הפערים בין רוח דבריו במשטרה, בעיקר לאחר חתימת הסכם עד המדינה, ובין רוח הדברים בבית המשפט. עד כמה הוא הושפע מההנחיה של נתניהו והיה מחויב להיטיב עם בזק גם במקומות שבהם היה נדרש לשם כך לרמוס כללי מנהל תקין, או לחילופין פעל בהתאם למיטב הכרתו המקצועית ובסך הכל ניסה לזרז תהליכים שלעמדתו המקצועית היו אמורים לקרות בכל מקרה.
לפער הזה הוצגו בבית המשפט שני הסברים אפשריים, שכל אחד מהם דוחף לכיוון הפוך. האם להאמין יותר למה שנאמר בחקירה במשטרה או למה שנאמר מעל דוכן העדים בבית המשפט. התובעת תירוש מנסה לאורך כל הדרך לטעון שאהבה של פילבר לנתניהו מקלקלת את השורה בבית המשפט. פילבר טוען שבחקירה הוצג לו מצג שלפיו נתניהו ואלוביץ' תפרו דיל מעל הראש שלו, ולמעשה הונו אותו, ועל כן תחושת הנבגדות גרמה לטון שלו להיות קיצוני בנוגע לדברים שעשה. אולם, בפועל הדברים היו פחות חד משמעיים
השופטים יצטרכו בסוף הדרך להכריע בין שתי התזות המקבילות הללו, כאשר הכלי שהם יעשו בו שימוש יהיה החקירה הנגדית ומה שיעלה במהלכה. אילו ציטוטים של פילבר שתירוש לא היתה מעוניינת שיעלו בחקירה הראשית יגיעו בפני השופטים בחקירה הנגדית. לכן ברגע זה כל מי שחושב שהוא יודע מה משמעות עדות פילבר בתוך המארג של תיק 4000 קצת חי בסרט. התמונה עדיין מעורפלת היטב היטב
3. אבל לא הכל זה משפט נתניהו. חלק גדול ממה שנחשף פה באולם זה "איך מכינים את הנקניקיות"? כלומר, איך מתנהלת הרגולציה במשרדים הממשלתיים, מי מנהל את העניינים באמת ומי עסוק בתקיעת מקלות בגלגלים. בין היתר מתברר האופן ההזוי שבו מתנהלים יועצים משפטיים ולשכות משפטיות בשירות הציבורי. בעדות פה נחשפת התנהלות הזויה של לשכה משפטית שעסוקה בלתקוע מקלות בגלגלים לקובעי המדיניות במשרד, ולא כפי שמקובל לטעון לסייע לקובעי המדיניות בביצוע המדיניות.
חשוב להבין, לשכה משפטית יכולה וצריכה לחוות דעה משפטית על נושאים שונים. זה תפקידה ובמקומות שבהם ישנן בעיות משפטיות – חשוב להציף גם אותן. לא כל מדיניות אפשרית ליישום מבחינה משפטית בדיוק באופן שבו קובעי המדיניות מעוניינים. בטח בענפים עתירי אסדרה כמו שוק התקשורת, שחלק ניכר ממנה נובע ישירות מחקיקה ראשית. אבל לשכה משפטית שטוענת שעל מנת לחוות דעת על מהלך, משמעותי אבל לא ענק, היא זקוקה לחודש, זו לא התנהלות משפטית סבירה, זו תקיעת מקלות בגלגלים לשמה. יועמ"שית משרד שמתנהלת בגישה חששנית של חיפוש בעיות ולא פתרונות – מועלת בתפקידה. אכן, במקומות שבהם יש מחלוקת מהותית – מותר לחלוק, אבל העובדה שמשרד ממשלתי מקבל שירות משפטי בקצבי זמן הזויים היא תקלה בלתי סבירה. המשמעות היא שיועמ"ש יכול לחסל כל מהלך בלי לפסול כלום ואפילו לא להרים דגל אדום, פשוט למרוח ולמסמס ודי בכך.
פילבר, כפי שהוא עצמו מעיד, רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת בסיפור הנוכחי. אולם, חלק ניכר מההתנהלות הבעייתית מקורה, כך מתברר, בפקידים שאינם יודעים את מקומם ועוד יותר מכך – משפטנים שפוגעים בניהול התקין של משרדי הממשלה. הם מתנהלים כאילו אינם כפופים לאיש, ובפועל אינם נותנים דין וחשבון על פעולותיהם לקובעי המדיניות, שמתנהלים באווירה של חשש מתמיד מפניהם. זאת מציאות בעייתית, שבסוף לא יוצרת מנהל תקין והקפדה על החוק אלא בדיוק להיפך, ומה שנחשף במשפט בתיק.
