בכל שנה פסח, כמו חגים אחרים, מביא איתו לצד החגיגיות והשמחה גם אכזבות מרות ותחושת החמצה. אנחנו עובדים, מתאמצים, מתכוננים כדי שהכל יהיה מושלם: שהארונות יהיו מוסדרים, הילדים יהיו לבושים בבגדים חגיגיים בליל הסדר, שהאוכל יהיה טעים ומוצלח, שהאווירה תהיה נעימה – ופעם אחרי פעם מגיעות אכזבות, מבן הזוג, מהילדים, מהחמות, מהאורחים, ובעיקר – מעצמנו. האכזבות יכולות לקבל פנים שונות. הן יכולות להביא להתכנסות ולשתיקה או להתפרצות כעס, אך הבסיס נותר בעינו – אכזבה.
לכן, אם אנחנו רוצים לפצח את האכזבות סביב החג, אנחנו צריכים לצאת למסע חיפוש ובירור של הציפיות. כל אחד מאיתנו, בכל גיל, נכנס לסיטואציה מסוימת עם ציפיות, שפעמים רבות לא במודעות שלנו. הציפיות מנהלות את רגשותינו וקובעות את התגובה שלנו כלפי המצב וכלפי הסובבים אותנו. הציפיה היא זו שיוצרת את הסיפור שאנחנו טווים: "הוא היה אמור לעשות את זה", "היא הייתה אמורה להגיד משהו". כל "אמור" כזה מספר את הסיפור שציפינו לראות בחג או בהכנות אליו, והוא לא התממש. הסיפור לא קרה כמו שדמיינו.
רבים מאיתנו פשוט עוצרים שם, באכזבה. מוציאים אותה החוצה או בולעים אותה לתוכנו, אבל לא בוחרים להתמודד עם המקור שלה – הציפייה. אך יש לנו אפשרות אחרת. יש לנו את הבחירה לעשות סדר בסיפור שלנו, לברר את סל הציפיות שבתוכנו ולבחור מה חשוב לנו בו ומה אנחנו יכולים לשחרר.
אז איך עושים את זה?
שבו מול דף ברגע של שקט, וכתבו את כל הציפיות שיש לכן מאירוע מסוים, לדוגמא ליל-הסדר. תוציאו אל הדף ציפיות גדולות וקטנות, מהותיות וכאלו שנראות לכן חסרות משמעות. אל תמהרו לסיים, שבו עד שתרגישו שרשימת הציפיות משקפת את כל התקוות והחששות שלכם מהאירוע, גם אם חלק מהציפיות נראות לכן מוגזמות או טיפשיות. לאחר שהציפיות רשומות לפניכם, תתחילו לתעדף אותן מ1-10, על-פי שיקול הדעת והלב שלכם. אין כאן נכון או מוטעה, יש פה את הצורך שלכם.
השלב הבא הוא הקשוח: מתוך ההבנה שאנחנו לא יכולים לקבל את כל הציפיות שלנו, אתם הולכים להתרכז רק בשלושת הציפיות ששמתן בעדיפות עליונה. משמעות הדבר, ופה הקושי הגדול, הוא שאתן הולכות לשחרר את השאר, לנשום אוויר עמוק לתוככן ולהחליט שמה שבעדיפות פחותה כאילו לא קיים.
לאחר שבחרתן את שלוש הציפיות המרכזיות, חזרו אל הדף וכתבו תכנית עבודה להשגה של ציפיות אלו. לדוגמא: בחרתן את המעורבות של הילדים בניקיון הבית במקום הראשון, התכנית תכלול את הצעדים החינוכיים והמעשיים שיגרמו לילדים לעזור; החלטתן שמצב הרוח המשפחתי בליל הסדר הוא בעדיפות עליונה, בקשו מהילדים להיות אחראים על יצירת סל פעילויות לחג; החלטת שהאווירה בינך לבין חמותך היא העיקר, כתבי מהם הצעדים שיסייעו לך בכך (להציע לה עזרה, לקנות מתנה, להחמיא בכנות על המאמצים שעשתה ועוד).
אנחנו עסוקות בניקיונות אינטנסיביים לקראת החג, אך לעתים קרובות אנחנו שוכחות את הדבר הכי חשוב- לעשות סדר בנפשנו. לברר אילו ציפיות חיות בתוכנו, מה מתוכן באמת חשוב לנו ומה, בדומה לחמץ, אפשר לבער לעת עתה מקרבנו. תהליך הבירור דורש הסתכלות פנימה והחוצה – אל המציאות. זה לא קל ולעיתים מפחיד. לפעמים נדמה שאולי בעצם יותר קל לצפות ולהתאכזב.
אבל האם זה מה שאתן רוצות? האם אלו החיים שאתן רוצות לחיות?
אני בטוחה שלא. לכן, קחו דף ועט והקדישו זמן לעשות סדר בעצמכן.
