אחרי עשרה חודשים של ממשלה, במידה רבה הלחץ האופוזיציוני הצליח – לגרום לח"כ אחד מהקואליציה לפרוש, ואז, בשאיפה, כמו מגדל קלפים הממשלה תתפרק. השלב הראשון התחיל הבוקר (ד') כשיו"ר הקואליציה עידית סילמן אמרה "אינני יכולה עוד לתת יד", ופרשה מהקואליציה, מה היא תקבל בתמורה, מהם השלבים הבאים ולאן כל זה יכול להתקדם?
כדי להעביר את סילמן צד, הציעו לה בליכוד שיבוץ במקום העשירי ברשימת המפלגה הבאה לכנסת, ומינוי לשרת הבריאות בכפוף לכך שנתניהו יקים ממשלה. לכך היה ערב יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. בימים האחרונים קיימו בכירים בליכוד שיחות עם סילמן ואנשיה הקרובים ביותר, בהם בעלה שמוליק, שבדבריו לאחרונה הביע מורת רוח מהתנהלות הממשלה.
לבנט ולפיד ישנם, לכאורה, 60 חברי כנסת גם אחרי פרישתה של סילמן, זהו עדיין רוב בכנסת, אך אם לממשלה היה קשה ביותר עם 61 ח"כים, כעת יהיה לה קשה הרבה יותר. בין אם אלו ח"כים שמרגישים שהאדמה רועדת ובין העובדה שחלק מהחוקים שמבקשת הממשלה להעביר, ביניהם חוקי יסוד כמו הגבלת קדנציה לראש הממשלה לא יכולים לעבור כלל, חסומים, יוציאו מחלקם את הרצון לשתף פעולה ולהצביע על חוקים שאינם משמשים אותם אידיאולוגית.
כל העיניים נשואות כעת לכיוונם של פורשים נוספים, ולחץ כבד וישיר מופעל לעבר אנשי ימינה – איילת שקד וניר אורבך, אך לא רק. גם ח"כים אחרים מהקואליציה שמתוסכלים מתפקידם או מחוקים שלא עוברים הופכים למטרה טלפונית ולהצעות. נתניהו קרא לחברות וחברים נוספים בקואליציה ש"ליבם במקום הנכון: אנחנו מחכים לכם. נקבל אתכם בכבוד ובהערכה. אתם יכולים לקנות את עולמכם בהחלטה אחת שתציל את מדינת ישראל מממשלת החולשה. קבלו את ההחלטה הנכונה הזאת עוד היום".
אך הלחץ על אורבך ושקד לא מגיע רק מכיוון האופוזיציה, אלא גם מכיוונם של סילמן ועמיחי שיקלי שפרש כבר בתחילת הקדנציה, ומנגד מצד בנט. כדי לא להגיע למצב של הכרזה על השניים כפורשים מהסיעה, דבר שימנע מהם להתמודד במסגרת מפלגה אחרת בבחירות הבאות, הם צריכים ח"כ נוסף מסיעתם, שאיתו הם ייחשבו כשליש סיעה, ויוכלו להתפצל לסיעה עצמאית מבלי שיוטלו עליהם סנקציות, והם אף יוכלו לקבל מימון בחירות. בליכוד אומרים כי השני שיגיע יקבל גם הצעה נחשקת להצטרפות, אך באלה שיבואו אחריו כבר לא יהיה לליכוד צורך. באופוזיציה לוקחים גם בחשבון את האפשרות שסילמן תקבל הצעה טובה יותר מבנט ותחזור בה מההתפטרות, אך מדובר בסיכוי קלוש במיוחד.
אז בהנחה שאין דרך חזרה – מתי יתקיימו הבחירות? בליכוד מעדיפים ללכת לבחירות ולנצל את האירוע הציבורי כדי להגדיל את מספר המנדטים שלהם. עם זאת, הסיעות החרדיות מעדיפות להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית. דבר כזה יכול לקרות רק בהצבעת אי אמון והצבת גורם אחר בתור ראש ממשלה, אולם כל עוד הסיעות הערביות לא נספרות, זהו מהלך מורכב ביותר. כך שאם הממשלה נופלת באי אמון לפיד לא יזכה לכהן כראש ממשלה יום אחד כי הממשלה תתחלף ובראשה יעמוד נתניהו, אך אם היא נופלת בהצעה לפיזור הכנסת הוא יהיה ראש ממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה.
כרגע הכנסת נמצאת בפגרה עד אחרי יום העצמאות, כל האפשרויות יתבשלו בזמן הזה, ויהיו על הפרק לאחר שיפתח כנס הקיץ. בין אם בניסיון למצוא עריקים נוספים מהקואליציה, ובין אם לגבש תוכנית סדורה להשתלטות על הממשלה מבפנים או באמצעות בחירות. אם כל המהלכים הללו לא יצלחו, התאריך המשוער לקיומן של בחירות הוא במהלך חודש ספטמבר
