איך יכול להיות שחמישית מהמדינה רוצה לחזור לקלפי?

שני סקרים פורסמו אמש (ד') במהדורה המרכזית של חדשות 12, והחשוב מביניהם כנראה היה זה שלא שמעתם עליו.
האירוע המרכזי היה זה ששוחזר גם בכל מהדורה אחרת, כמעט טקס דתי שכל ישראלי כבר יודע בעל פה: סקר מנדטים.

לכבוד פרישתה המפוארת של עידית סילמן מהקואליציה והעובדה שישנם בתי קלפים יציבים יותר מממשלת בנט-לפיד, הגרפיקאים של ערוצי החדשות שבו אל עמודותיהם ובנו עבור הצופים גרפים מפוארים ששוב מציגים פחות או יותר את מה שכבר הוצג בכל סקר אחר בשנתיים האחרונות. המנחים הנחו, הפרשנים פרשנו, והתוצאה הייתה זהה: אין צפי לממשלה חדשה ויציבה.

אך זה היה הסקר השני. הראשון, שחלף במהירות וכמעט בביטול מהמסך, שאל שאלה אחרת: "בעקבות פרשת עידית סילמן ואיבוד הרוב בקואליציה, מה צריך לעשות?"

שלוש עמודות ניצבו בפני פרשן הצמרת עמית סגל. הגבוהה ביותר (34%) ביקשה להמשיך את פעילות הקואליציה ללא רוב. הבאה אחריה (29%) העדיפה הקמת ממשלה בראשות נתניהו כבר בכנסת הזו. אלו אפשרויות שגרתיות, אם כי מעט נמוכות. מה כבר יכולה להיות האפשרות השלישית? ובכן, על פי הסקר של 12, 21 אחוז(!) מישראלים מבקשים להמשיך את ההצגה שאינה נגמרת ולצאת לעוד מערכת בחירות (16% כנראה אפילו לא היו מסוגלים להצביע בסקר).
מי אתם, 21 אחוז? תהה סגל, שהציע שאולי מדובר בכתבים פוליטיים והכריז: "לא צריכים עוד בחירות".

אך סגל הוא בעצמו איש תקשורת שאינו מעוניין בעוד חגיגת דמוקרטיה ישראלית, ולכן השאלה רק מתחדדת: בהינתן שהסקר מדויק, איך יכול להיות שחמישית מהמדינה רוצה לחזור לקלפי? אומרים שההגדרה של שיגעון היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתגובה אחרת. האם כולנו השתגענו?

אז קודם כל, כן. השתגענו. השתגענו כי מערכת פוליטית שמעולם לא הייתה מי-יודע-מה יציבה קרסה לחלוטין לפני שלוש שנים וכולנו המשכנו כאילו עסקים כרגיל. השתגענו כי גם אחרי מערכת הבחירות השלישית ברציפות, כשהוקמה ממשלה שכל מטרתה היא למנוע עוד סבב ולהשרות קצת יציבות, היציבות לא הייתה והסבב הבא הגיע במהרה. השתגענו כי גם כשכן קמה ממשלה אחרי הבחירות בשנה שעברה, היא הייתה שברירית ומאולצת ומועדת לכישלון. לא רק ה-21 אחוז – כולנו איבדנו את זה.

ובכל זאת, יש היגיון מסוים ברצון לצאת לבחירות. מאז שהוקמה, הממשלה הזו נתנה להרבה אנשים הרבה סיבות לרצות לראות בפירוקה, ומצד שני האופוזיציה נתנה לנתח משמעותי מאותם אנשים (בואו נגיד, חמישית) סיבות רבות לא לרצות אותה עולה לשלטון בוודאי שלא במתכונת הנוכחית. הזמנה לחשבון נפש בדרג הפוליטי, אם דבר כזה היה אפשרי אצלנו.

אולי 21 האחוזים האלו פשוט מאסו גם באפשרות הראשונה וגם בשנייה, ומעדיפים להסתכן בחלוקה מחדש של הקלפים. אולי הם התרגלו לשגרת הבחירות, ומאמינים שהיא עדיפה בהרבה על מה שבא אחריה. אולי הם בחרו בבחירות כי כאוס הוא הנורמה החדשה.

אולי, עבור אותם 21 אחוז, המצב שנוצר בפוליטיקה הישראלית הוא בחירה בין נבלה וטריפה, והם פשוט רוצים להפסיק לאכול.