מצב ההייטק הישראלי בכי טוב, כפי שכולנו יודעים. שנתיים של קורונה הוכיחו עד כמה הענף הזה חזק ומהווה עמוד תמך מרכזי במשק הישראלי. העובדים נהנים משכר חלומי, ובעלי ההון שרכשו חברות הייטק וחלקם מיהרו לעשות אקזיטים – טובעים בכסף.
דווקא בשל כך תמוהה החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה השבוע, לאשר הקלות מס מפליגות למשקיעים בחברות ההייטק. לפי התיקון, במסגרת "החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע", משקיעים בחברות סטארטאפ בשלבים מוקדמים יקבלו זיכוי מס בגובה של 25% מסכום השקעותיהם (עד השקעה של 3.5 מיליון שקל). נוסף על כך, על פי החוק החדש, משקיעים שעשו אקזיט והפיקו רווחי הון ממכירה של חברה טכנולוגית, יוכלו לקבל דחייה של תשלום המס על הרווחים הללו, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארטאפ צעירות. זוהי הטבת מס מאוד יוצאת דופן, שאין לה אח ורע בשום תחום השקעה.
תאמרו אולי: לבריאות, אבל מה זה נוגע אלינו? ובכן, ההחלטה הזו רלוונטית לכל אחד מאיתנו, מכיוון שמשרד האוצר לא עובד בחלל ריק. הטבה לאחד באה תמיד על חשבון מישהו אחר. בזמן ששר האוצר מעלה לנו מיסים או נמנע מלתקצב תוכניות אחרות – הוא מוותר על 320 מיליון שקל לקבוצה מצומצמת מאוד של משקיעים עתירי הון. הפסד המס למדינה כתוצאה מיישום החקיקה הזו נאמד ב־65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל בשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו־95 מיליון שקל בשנת 2025. בתום ארבע שנים ההטבות הללו ייבחנו מחדש, ומי שייהנו עד אז מההקלות הללו הם כאמור משקיעים פרטיים מהאלפיון העליון.
רגע, אבל אמרנו שענף ההייטק הוא "עמוד תמך מרכזי במשק הישראלי", אז חשוב לעודד יזמים להשקיע בהייטק ובמיוחד בחברות צעירות, לא כך? זה נכון, אבל המציאות מוכיחה שאין בזה ממש צורך, שכן המשקיעים נוהרים גם בלי שהמדינה תוותר על 320 מיליון שקל לטובת בעלי ההון. כך למשל, לפי דו"ח חברת IVC לסיכום שנת 2021, שפורסם בתחילת ינואר, גיוסי ההון בהייטק הישראלי בשנה החולפת הגיעו לשיא של כל הזמנים, עם 25.6 מיליארד דולר ב־773 עסקאות. מדובר בעלייה של 146% מהסכום שגויס שנה קודם לכן, ובגידול של 28% במספר העסקאות בתעשייה. גם בהשוואה לשנת 2019 הזינוק הוא כמעט כפול, עם שיאים בגיוסים גם בסטארטאפים.
כמות הכסף הזר שנכנס לישראל להשקעה בהייטק כה גדולה, עד שהזרימה הזו הייתה בין הגורמים המרכזיים לכך שהשקל הישראלי הפך למטבע החזק בעולם במהלך השנה שחלפה.
עם כל הכבוד, עדיין רוב מקומות העבודה בישראל ורוב העובדים אינם קשורים להייטק, וגם אותם צריך לחזק
התמקדות בעידוד משקיעים בהייטק באה כאמור על חשבון השקעה בעידוד תעשיות אחרות. עם כל הכבוד, עדיין רוב מקומות העבודה בישראל ורוב העובדים אינם קשורים להייטק, וגם אותם צריך לחזק. כן, תעשיית הטכנולוגיה העילית של ישראל חשובה, אבל היא מצליחה להסתדר היטב בכוחות עצמה ולא זקוקה לעידוד השקעות. יש ענפים אחרים במשק שרעבים לעידוד הזה.
מי ידאג למשרתים?
לאחרונה פרסם צה"ל את דו"ח קבילות החיילים לשנת 2021. כמדי שנה תופסים את הכותרות הסיפורים על התעללויות שונות ומשונות של מפקדים בפקודיהם. מבלי לגרוע מחשיבות הטיפול בנושאים הללו, דווקא תחום הקבילות על שכר ותנאי השירות כמעט אינו מוזכר, וחבל. מי שינבור בדו"ח הארוך שפרסמה נציבת קבילות החיילים, יופתע ממספר התלונות בתחום הזה.
אבל מה שיפתיע עוד יותר הוא הנתון המדהים שלפיו האחוז הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות נמצא בנושאים הללו של תנאי השירות. לא פחות מ־81% מהתלונות בתחום נמצאו מוצדקות, לעומת 42% מהתלונות בנוגע ליחסי מפקד־פקוד, למשל. מדובר בשיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות, בפער גדול במיוחד בהשוואה לכל תחום אחר.
"בשנה החולפת טופלו בנציבות מאות רבות של קבילות העוסקות בזכויותיהם של המשרתים בצה"ל", כותבת בדו"ח נציבת קבילות החיילים תא"ל רחלי טבת־ויזל. "מרבית הקבילות נגעו להיקף ולסוג התגמול הכספי שלו זכאים משרתים בהתאם לאופי שירותם או להכשרה שביצעו במהלכו. קבילות אחרות עסקו בזכויות הנוגעות להיבטים שונים של תנאי השירות". הנציבה מציינת כי "עולה תמונה מטרידה – מרבית הקבילות הנוגעות לזכויות כספיות של המשרתים נמצאות, באופן מסורתי, מוצדקות".
הנה כמה דוגמאות שדליתי מתוך הדו"ח: חיילים רבים מצאו טעויות במשכורת הצבאית, טעויות בהגדרות תנאי השירות שיש להן השלכות כספיות, טעויות בחישוב ימי החופשה המגיעים להם ועוד. 25% מהתלונות שהגישו חיילי המילואים, עסקו בתגמול מופחת שקיבלו בגלל טעויות בחישוב והזנת נתונים שגויה, באי־מתן תוספת בגין שירות ממושך של ימי מילואים, בדמי נסיעה שלא שולמו או בדרישה להחזר דמי נסיעה שכן שולמו, במניעת הטבות שונות המגיעות למשרת מילואים פעיל ועוד. "עסקתי בעשרות קבילות של משרתי מילואים, אשר חרף התייצבותם לשירות מילואים פעיל, הימים שבהם שירותו בפועל לא הוזנו במערכות הצבא, ומשכך הם לא זוכו בתגמול בעבור ימים אלה", כותבת טבת־ויזל.
זה עצוב ומטריד, בעיקר נוכח העובדה שרוב המשרתים בכלל לא בודקים ולא מודעים לאפשרות הסבירה שטעויות חישוביות כאלה ואחרות גרעו מהם עשרות, מאות ואולי אלפי שקלים שמגיעים להם בזכות. זאת ועוד, "מצב זה שבו המשרתים בצה"ל נדרשים להילחם בבירוקרטיה הצבאית על מנת לקבל תגמול שלו הם זכאים – הינה בבחינת כפיות טובה כלפי מי שתורמים את מיטב שנותיהם למען צה"ל ומדינת ישראל. ואם לא די בכך, הרי שיש בהתנהלות זו כדי לכרסם באמון הציבור בצה"ל", כלשון הנציבה.
בעוד שר הביטחון נלחם בחירוף נפש כדי לדאוג לתוספת מאות מיליוני שקלים לפנסיות של אנשי הקבע, אף אחד לא נאבק כדי לטפל בכשלים הללו ולתקן את טעויות החישוב הסיטונאיות שנוגסות בתגמול המשרתים הדל גם כך.
